סיפור אמיתי.. חלק 10

קודם כל בננות..

אתן כאלה מתוקותתת די..

ליאתיי אני יתאהב בך:) חחח את מצחיקה אותי את הכי חמודדהה שיש..

עדן..רו.וכל הבנותת שמגיבותת זה הכי כיף בעולם לקרואא את זה ולכתוב המשך:]



דיברתי עם ברכה היא אמרה שעדי מתנגדת לבייביסיטר היא חושבת שהיא גדולה..

היא צריכה למצוא מישהי שלא תתנגד..

ואין לה זמן כי מחר היא טסה.

"מה אני צריכה לעשות?" שאלתי אותה.

היא הסבירה לי הכל..סגרנו(:

אני צריכה להתעורר ב7 וחצי מחר אוי לא=

חזרתי הביתה התקשרתי לנופר הלכנו קצת לקניון.. אכלנו(:

קניתי 2 חולצות וככה עבר לו המשך הערב.

נרדמתי דיי מוקדם.

והופ 7... השעון המעורר מצלצל..

איזה חופש עופריקוש.. בכלל לא הבנתי באותו זמן.. איך הכל הולך להשתנות שוב...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

קמתי..

הייתי כל כך עייפה..

שטפתי פנים במים קריםםם מאוד כדי להיות כמה שיותר ערנית צחצחתי שיניים..

התלבשתי..שתיתי שוקו אפחד לא היה בבית אמא ואבא יצאו לצעוד.. ואחים שלי הקטנים
ישנו.. ישבתי בשולחן שתיתי..והסתכלתי על הגלויה שאחי הגדול שלח מחול.. הוא נסע
לטייל לפני כמה חודשים..

סיימתי לשתות וראיתי שכבר כמעט שמונה.. עליתי למעלה..

ברכה ויהודה נראומצחיק בעיניי..

היא לבשה כובע קשה ענקי.. והייתה לושה צבעוני..

והוא עם מצלמה ענקית תלויה על הצוואר..

ם אמרו שהם כבר נפרדו מעדי וליאב..וביקשו שאמסור להם שהם יתקשר כשינחתו..

זהו הם הלכו.. כל כך הרבה שאלותתת התרוצצו לי בבראש.. המחוייבות הזאת קצת הפחידה
אותי..

נכנסתי למטבח שלהם..

ומצאתי ערימה ענקית של כלים.. והשיש מלוכלך.. אספתי הכל שמתי הכל במדיח ניקיתי את
השיש עד שהוא היה ממש מבריק..

הייתי כל כך שקוע וקצת לחוצה מהעבודה שלי שלא שמתי לב שמישו נכנס הביתה..

שמעתי קול של גבר מאחוריי..

"שלום, אני רואה שהתחלת כבר לעבוד.."

זה ליאב..אלוהים כמה זמן לא ראייתי אותו.. פשוט המון..ולא כמה חודשים..שנה ויותר..

הסתכלתי עליו מופתעת..הוא נראה שונה..

הוא גבוה וחתיך..אלוהים.

קלטתי שבלי לשים לב אני כבר בוהה בו.. הוא היה משועשע

"כל הכבוד על המרץ על הבוקר" הוא חייך..

"אה..כן..ההורים שלך נסעו היה פה קצת באלגן אז סידרתי.."

"אני יודע.." הוא התחיל להתקרב אלי.."את יודעת שנורא השתנית.."

הסתכלתי עליו במבט שואל..ולא אמרתי כלום..לא חשבתי שהוא שם לב לשינויים שלי..

"זאת אומרת שהשתנית לטובה.."

"גם אתה השתנית.."

המשכתי להסתכל עליו..מעניין אם יש לו חברה.. אוי לא לא עופרי לא!

זה ממש לא משנההה אם יש לו חברה..את הגעת פה כדי לעבודד..ליאב לא יבלבל לך את השכל
שוב פעם!! ממ אז למה לב שלי דופק כ"כ מהר?!

"איפה עדי?" הוא שאל

"אני חושבת שבמיטה..ישנה.."

הסתכלתי על ליאב שהוציא בקבוק קולה מהמקרר ושתה ישר מהבקבוק..חייכתי לעצמי.

"אני מניח שאמא שלי דיברה איתך לפני שהיא יצאה לשדה תעופה והסבירה לך מה את צריכה
לעשות,נכון?"

"כן"

"אני מקווה שעדי תחבב אותך..את תצטרכי לבלות איתה הרבה בשלושת השבועות הקרובים,כי
לי ממש אין זמן"

"אני יודעת..אמא שלך אמרה לי"

"תביני..אני לא אהיה בבית,יש לי קורסיי קיץ..בטכניון..ואני צריך ללמוד"

"אני יודעת..הבנתי מאמא שלך שאני צריכה להישאר פה עם עדי עד שאתה מגיע בערב"

"נכון..זה לא אומר שאת לא יכולה לצאת עם עדי,אבל שלא תהיה בחוץ עד שעה מאוחרת
ו...אפצ'י" הוא התעטש

"לבריאות" אמרתי לו.

בהתחלה לא היה לי כל כך נוח...אבל התחלתי להרגיש בסדר..

"בעיקרון כל ערב אני אגיע הבייתה ואחליף אותך בלילה. ההורים שלי רוצים שעדי תהיה כל
הזמן עם מישהו, הם לא רוצים שהיא תישאר לבד..ואני חושב שאם הם בחרו בך זה כי הם
סומכים עלייך.."

"כנראה.." אמרתי.

"אז את צריכה להיות פה גם בערבים..אולי לפעמים כשאני ארצה לצאת בערב אני אבקש ממך
להישאר ואני אשלם לך בנפרד..בסדר?"

"אין בעיה" אמרתי לו..

"טוב" הוא אמר והסתכל בשעון שלו "אני חייב לוץ לטכניון יש לי שיעור ב10 אני הולך
להעיר את עדי כי אם לא היא תישן עד הצהריים"

הוא עהלך ואני התחלית להכין לה ארוחת בוקר..

סיימתי להכין וחיכיתי שהיא תבוא אחרי רבע שעה שהיא לא מגיעה

הלכתי לבדוק למה היא מתעכבת

באתי לעלות במדרגות ונתקלתי בליאב שיצא מהאמבטיה השיער שלו היה רטוב והיה לו ריח של
סבון הוא לבש עכשיו בגדים אחרים ואני חשבתי שהוא פשוט חתיך!!!!





להמשיך?:)