📚 סיפורי אהבה
הנקמה !!!
👁️
768 צפיות
💬
4 תגובות
היא הלכה, פשוט הלכה, עיניה היו עיניים עצובות, עצובות ביותר. החשש בליבה לא
פסק, בעיקר פחד שלט בדמה, ידיה רעדו ועיניה נסגרו ונפתחו, השמש הלכה ושקעה בתוך ההר
ממול.
צבעו של השמים הפך לצבע הלילך, בדיוק כמו השם שלה.
היא הייתה מאותן הילדות השקטות, הטובות, אלה שמקשיבות למורים, אלא שעושות שיעורים
בקפידה רבה, אלא...שהתחברו פחות, והכי גרוע, סבלו מהצקות.
מאז שנכנסה לפנימייה הרגישה את העיניים ננעצות בה, לקח קצת זמן, אך היא ידעה בערך
מה הולך לקרות לה.
"אני לילך" היא ניסתה להכיר כמה שיותר, אך ללא הועיל. היו קיימות אותן בנות. אותן
בנות שהופיעו בחייה כול הזמן. שזיהתה אותם מרחוק, סנוביות, מתלהבות.
" תתרחקי ממי שמציקים לך" נזכרה כשאמה, אמרה לה כשהייתה קטנה. והיא מצאה תרופה למכה
לפני שחטפה אותה. היא זיהתה את אותן מציקות, והתרחקה מהם כמה שיותר. מאז החלו
ההצקות, הצקות שגרמו לה לצלקות כאובות. צלקות שהיו בכול הגוף.
היא שתקה, בעיקר שתקה, ונתנה את עצמה כצאן לטבח. נתנה להם להציק לה, מבלי לפתוח פה.
היא חשבה, שככה אולי תסתדר, אולי ככה תתחבר, אולי מתישהו הם יפסיקו.
רק בלילה, שאף אחד לא שמע, שכולם היו ישנים, וגשם עז ירד בחוץ, יציאה מהמיטה
בפיג'מה קצרצרה, הלכה לשירותים המשותפים, נכנסה לאחד התאים, והדמעות פרצו מעיניה
כמכה, רק עז הרגישה את הכאב העז. היא רק דיברה אל אלוהים, בו האמינה כול כך, ושאלה
אותו שאלות ששאלה כול חייה, למה?, למה זה קורה לה?!. למה אף אחד לא יכול לאהוב
אותה?! למה היא תמיד בודדה?!.
את השאלות האלו לא סיפרה לאף אחד. אף פעם.
כול פעם שחזרה מהביה"ס לפנימייה-שהייתה נפרדת. התפללה לאלוהים כשתגיע לחדר לא יקרה
כלום לדברים שלה, לא יעשו לה כלום.
רק דבר אחד-בינה לבין עצמה. היא נשבעה לנקום, היא חרטה בדמה את הנקמה המתוקה, על דף
במחברתה.
יום אחד, בגשם עז, ברקים ורעמים היו בחוץ, כול חתול רחוב ניסה למצוא לעצמו מחסה, את
הלילה הזה לעולם לא תשכח. לילה שבו הרטיבו את המיטה שלה. את כול השמיכות והסדינים,
והיא נשארה עם סדין אחד, לביש מזלה החלון היה שבור בחדר, ורוחות חזקות נשבו בחדר
והקפיאו אותה עד נשמתה.
היא קמה, הוציאה מתוך תיקה, גלולות שנטלה בגלל מחלה מסוימת, הוציאה את כול הכדורים,
ובלעה.
והנקמה המתוקה, נשארה במחברתה, הדם אף פעם לא התייבש, ומצאו אותו רק שבוע למחרת- אך
זה כבר מאוחר מידי- היא כבר הייתה איננה.אבדה. ואין שום מוצא.
רק אלוהים ינקום את דמה, רק אלוהים ינקום את נקמתה המתוקה.
פסק, בעיקר פחד שלט בדמה, ידיה רעדו ועיניה נסגרו ונפתחו, השמש הלכה ושקעה בתוך ההר
ממול.
צבעו של השמים הפך לצבע הלילך, בדיוק כמו השם שלה.
היא הייתה מאותן הילדות השקטות, הטובות, אלה שמקשיבות למורים, אלא שעושות שיעורים
בקפידה רבה, אלא...שהתחברו פחות, והכי גרוע, סבלו מהצקות.
מאז שנכנסה לפנימייה הרגישה את העיניים ננעצות בה, לקח קצת זמן, אך היא ידעה בערך
מה הולך לקרות לה.
"אני לילך" היא ניסתה להכיר כמה שיותר, אך ללא הועיל. היו קיימות אותן בנות. אותן
בנות שהופיעו בחייה כול הזמן. שזיהתה אותם מרחוק, סנוביות, מתלהבות.
" תתרחקי ממי שמציקים לך" נזכרה כשאמה, אמרה לה כשהייתה קטנה. והיא מצאה תרופה למכה
לפני שחטפה אותה. היא זיהתה את אותן מציקות, והתרחקה מהם כמה שיותר. מאז החלו
ההצקות, הצקות שגרמו לה לצלקות כאובות. צלקות שהיו בכול הגוף.
היא שתקה, בעיקר שתקה, ונתנה את עצמה כצאן לטבח. נתנה להם להציק לה, מבלי לפתוח פה.
היא חשבה, שככה אולי תסתדר, אולי ככה תתחבר, אולי מתישהו הם יפסיקו.
רק בלילה, שאף אחד לא שמע, שכולם היו ישנים, וגשם עז ירד בחוץ, יציאה מהמיטה
בפיג'מה קצרצרה, הלכה לשירותים המשותפים, נכנסה לאחד התאים, והדמעות פרצו מעיניה
כמכה, רק עז הרגישה את הכאב העז. היא רק דיברה אל אלוהים, בו האמינה כול כך, ושאלה
אותו שאלות ששאלה כול חייה, למה?, למה זה קורה לה?!. למה אף אחד לא יכול לאהוב
אותה?! למה היא תמיד בודדה?!.
את השאלות האלו לא סיפרה לאף אחד. אף פעם.
כול פעם שחזרה מהביה"ס לפנימייה-שהייתה נפרדת. התפללה לאלוהים כשתגיע לחדר לא יקרה
כלום לדברים שלה, לא יעשו לה כלום.
רק דבר אחד-בינה לבין עצמה. היא נשבעה לנקום, היא חרטה בדמה את הנקמה המתוקה, על דף
במחברתה.
יום אחד, בגשם עז, ברקים ורעמים היו בחוץ, כול חתול רחוב ניסה למצוא לעצמו מחסה, את
הלילה הזה לעולם לא תשכח. לילה שבו הרטיבו את המיטה שלה. את כול השמיכות והסדינים,
והיא נשארה עם סדין אחד, לביש מזלה החלון היה שבור בחדר, ורוחות חזקות נשבו בחדר
והקפיאו אותה עד נשמתה.
היא קמה, הוציאה מתוך תיקה, גלולות שנטלה בגלל מחלה מסוימת, הוציאה את כול הכדורים,
ובלעה.
והנקמה המתוקה, נשארה במחברתה, הדם אף פעם לא התייבש, ומצאו אותו רק שבוע למחרת- אך
זה כבר מאוחר מידי- היא כבר הייתה איננה.אבדה. ואין שום מוצא.
רק אלוהים ינקום את דמה, רק אלוהים ינקום את נקמתה המתוקה.





💬 תגובות (4)
לך ולחבר שלו היה קטע, אומנם קטע קטן אבל קטע אז הוא התחיל עם חברה שלך להחזיר לך! כאילו דה זה כזה ברור!
בכל מקרה, לכי תבררי תרגשות שלו, ומה שלא קורה תדעי שיש לך על מי לסמוך, עם בא לך לדבר, לשפוך, לא יודעת מה... מעצבנים אותך.. בקיצור אני כאן אז תרגישי חופשי בכל שעה.
זה האיי סי בהצלחה. : 3833909 אה ואני גם בת 14..
אם כן אז את הילד הקטנה פה ... כאילו מה רצית לעשות לו דווקא?!
אבל לפי דעתי הוא ילד קטן!!!!!!
לדעתי הוא עשה את הדבר הכי טוב שהוא יכל היה לעשות במצב הזה!
הוא הבין שהחבר שלו יותר חשוב מקשר עם כל בת.. ואני מעריכה אותו המון על כך..
מה שאת עשית היה לא בסדר... באמת ציפית שהוא ירצה אותך אחרי שיצאת עם חבר שלו?
אל תשלי את עצמך, זה לא הולך לקרות..
תעמידי את עצמך במקומו- ותראי שאם זה היה קורה לך ואיזה בן היה מתחיל לצאת עם חברה שלך, את גם לא היית רוצה אותו... אולי עכשיו תביני על מה אני מדברת..
בנתיםם אני מציעה שתעברי הלאה ותנסי לשכו חממנו..
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות