והנה חזרת וליבי נעצר......(מוקדש לילד שאני אוהבת)

בכול שניה שעוברת ואהבתי

רק גוברת ואני כאן ניגמרת.

אני חיה ונושמת אך בפנים

אני מתה ונישמתי נעצרת.

כשאתה רחוק כואב לי

ואני מיתגעגעת.

כשאתה קרוב אתה מכאיב

לי מבלי לדעת,5 דקות

בלעדיך וכול כך קר והנה

חזרת וליבי נעצר.אני מביטה

בך ומחסירה פעימה,אתה מביט

בי והלב שוב דופק בחוזקה,

אתה מיתקרב אליי ונותן לי נשיקה,

וליבי בוער על אש חזקה. ואז עיניי

ניפקחות לאור העמום שבחדרי,מיסתכלת

סביבי וחושבת על חלומי.חושבת עליך

חושבת המון,על איך שבתחילת החלום

מציאות ואז דימיון.עוצמת עיניי ומנסה

שוב לחלום,אך עיניי שוב ניפקחות לחדרי

האפלולי,וכך כניראה ניגמר חלומי.