הבועה שלי..

אני עדיין זוכרת את היום ההוא היום שבו הכרתי אותך.. זה היה היום שבו הכאבתי לך הכי הרבה..אני זוכרת איך נכנסתי לחדר שלך זה היה היום הראשון שלי בפנימיה וקפצתי עלייך בלי שום בושה..חשבתי שאתה אחד אחר.. וכשאתה קפצת..ילדה מה השתגעת?! וצחקת... ואחר כך בשיחת קבוצה כשהמדריכה אמרה: "חניכים יש לנו חניכה חדשה.." אתה אמרת .: "כן כבר הספקתי להכיר את המשוגעת הזאת.." ואני כולי נהייתי אדומה...


ומאותו יום אהוב שלי ידעתי כבר ידעת שלא סתם קפצתי עלייך כי בצרופי מקרים אני לא מאמינה... מאותו יום ידעתי שאותך אני רוצה.. ונכון שהיתה לך חברה אז מה?! אותי כלום לא עניין רציתי אותך אפילו ביחד איתה... ואתה אהבה שלי באותו לילה שבאת לחדר שלי..ונשיקת אותי..ידעתי שאתה איתה אבל לא היה לי אכפת נסחפתי עם הנשיקה למקום כל כך רחוק ששכחתי מהכל.. השפתיים שלך שהעלימו את העולם.. וכמו שידעת עוד באותו לילה אני הייתי ילדה קטנה שחיה לה בתוך בועה ורודה וחמודה שהכל בפנים שם מושלם.. ושלשם אף אחד שם לא מכניסה... אבל אהבה שלי אותך הכנסתי בלי לחשוב פעמיים כי חשבתי שהתאהבתי במלאך מן השמיים. ובאמת אז כמו שחשבתי היית מלאך אותה עזבת ואת ליבי כבשת.. הייתי שלך כולי שלך וחינו לנו טוב מאוד בתוך הבועה... אז למה אחרי תקופה כל כך ארוכה החלטת לצאת לי מהבועה.. אתה ידעת שאם תיכנס לצאת אי אפשר.. ואתה מכל הלחץ של לצאת פוצצת לי את הבועה היפה והורודה שלי ונתת לי לצאת לבחוץ ועוד בלי הגנה.. בלעדייך שתשמור עליי בלעדייך שתחבק כשקר בלעדייך שתנשק שכואב בלעדייך שתמאר גם אני אותך אוהב..


אבל זאת לא אשמתך ואתה יודע מה לפעמים אפילו מודה לך.. שהוצאת אותי מתוך העולם שלי למרות שפה קשה אבל עדיין פה המציאות וצריך להתמודד ואין ברירה אני לקחתי תסיכון שהכנסתי אותך ידעתי שזה מה שיקרה אבל הייתי עיוורת ילדה מאוהבת שהיום בלעדייך עדיין לא נושמת..כל לילה בוכה מחפשת את התשובה.. הכרית שלי כבר דמעות לא יכוה לספוג והשבר בליבי ממען לעבור... נכון עכשיו אני איתו.. והוא אוהב אותי וטוב לי איתו אבל אתה יודע טוב מאוד שהכל רק הצגה כי במילה שלך אני ירוץ אלייך כמו תמיד הילדה שלך הילדה הקטנה ששברת הילדה הורודה  עם אותו הצחוק שהעלמת עם החיוך שגנבת עם הלב ששברת...


שלך לנצח.. הילדה מהבועההההה