אהבה שנעלמה

מעולם לא חשבתי שאני ישוב לכתוב עליך יעלה זכורונות צבעוניים מהעבר זכרונות שהאפירו מעולם לא חשבתי שיש אהבה אחת נצחית ואמיתית ...רק אחת וכנראה גם..כנראה גם שמעולם בכלל לא חשבתי אם פתחתי לך את הדלת ונתתי לך לצאת לצאת מהחיים שלי מהחיים שאיתך נראו כל כך יפים ופורחים כל כך זוהרים ועכשיו כמו סרט שחור לבן סרט עצוב בלי תוכן בלי עלילה סרט שממשיך וממשיך. אני מדמיינת אותך יושב על אותה כורסא מזופתת שאהבת ולעולם לא הבנתי למה ?,יושב שם עוצם את העניים ובוכה אני זוכרת איך פתחת את עיניך הירוקות שהאדימו ואני עמדתי שם ממול רק הבטת בי וחייכת משכת אותי אל בין זרועותיך ואמרת "את תמצית החיים" הרגשתי את הנשיקה החמה כאילו נכנסה לדם וזרמה לכל נקודה  אני לא יודעת אם אחר אי פעם יוכל לנשק אותי ככה בעצם אני יודעת שלא אני בטוחה שלא זה היית אתה מלא ביגון אבל גם מלא בשמחת חיים שפיזרת לכל עבר כמו משקה חריף חריף ומר אבל משכר. זה היית אתה  משכר אותי מחייה אותי מחדש מפזר חום חום מוזר מיוחד חום שרק אתה ידעת להעניק חום קצת רטוב נעים איך הרשתי לעצמי לצאת ממנו מהחום זה תראה אותי כעת קפואה בתוך זכרונות יפים של פעם בתוך זכרונות זוהרים איתך קפואה בכאב קודר באפלה קפאון שאין לצאת ממנו..קיפאון של מוות!


ואתה מה איתך? אתה בטח יושב שם על אותה כורסא ישנה יוצר זכרונות אחרים לאחת אחרת או שאולי אולי באמת התכוונת כשאמרת שאני תמצית החיים היום אני יודעת שתמצית החיים הם הזכרונות הבלתי נשכחים של אהבה אחת ויחידה או שלמעשה תמצית החיים היא האהבה האחת ויחידה..אתה! פעם איש חכם אמר לי שהאהבה האמיתית המיועדת מידפקת רק פעם אחת על דלתך אם לא תפתח מהר את הדלת אם לא תארח אותו יפה היא תברח ולא תשוב לעולם ...הוא צדק