מכתב שנורא עזר לי כי הוצאתי בו הכול כול מה שישב על הלב

אני רוצה לכתוב לך מכתב לומר לך כול מה שמרגישה כלפיך כבר המון זמן...


בהתחלה הכול היה מושלם המבטים העניים אף פעם לא באמת דיברנו אפילו לא שלום אבל בעצם לא היה צורך כי העניים שלנו אמרו הכול המבטים החליפו אלפי מילים שרצינו לומר והתביישנו להגיד אותם אחד לשני.


שהינו עוברים אחד מול השני זה היה משהו קסום מדהים שאי אפשר בכלל לאתר במילים כול הזמן לא משנה איפה ומתי ראשך תמיד היה מופנה אלי ואני הייתי הכי מאושרת וכך בעצם התאהבתי בך מבלי להכיר אותך למרות שבגלל כול המבטים והעניים הרגשתי שאנחנו מכירים כול כך טוב.


תמיד הייתה רחוק ממני אבל תמיד אכשהו הרגשתי שאתה הכי קרוב כי שהעניים היו מצטלבות הרגשנו לבד הסתכלנו אחד על השני שעות מבלי שהיה אכפת מאנשים שסביבנו. וככה זה נמשך כבר שנתיים, שנתיים תמימות של כאב ואושר שכול פעם התאחדו ביחד באותה הדרך.


אבל היום אני אחרת גדלתי יותר התבגרתי הבנתי יותר דברים גילתי יותר דברים ועכשיו אני סוף סוף הבנתי כול השנתיים האלה היו אך ורק חלום בריחה מהמציאות לדמיון משוגע, כול המבטים הרבים שהיו מבחנתך היו רק מבטים ומבחנתי הם היו הרבה יותר מזה וכשאני חשבתי עליך אתה בטח לא עשית את אותו הדבר.


וברדע שהבנתי את כול זה כאב לי כול כך הלב נהפך להיות מר ועצוב כול הניצוצות והקסם שהיה נעלמו והתעופפו עם הרוח, ולי לא נשאר דבר פעם היה לי את העניים המבטים ועכשיו כלום רק תסכול ומרירות ובהתחלה כעסתי כי נפגעתי כי הרגשתי מרומת אבל היום אני מבינה שאף אחד לא אשם בסיפור הזה.


עדין לא חוותי אהבה למרות שהתאהבתי פעמים אבל זה בסדר כי אני יודעת שה' נותן לי להרגיש אכזבות רבות כדי שהאהבה האמיתית תגיע העריך אותה המון.