מכתבים מהחושך...!

מאז שעזבת היה לי ברור,שפה נגמר ביננו כל הסיפור

שברת לי את הלב,ומאז חיי נסובו סביב הכאב.

העצב משתלט בי,לאן נעלמת נסיך שלי?.

אני יושבת בחושך,עוצמת את עיניי,וישנה שינה טרופה,שנת איילה שמפחדת אפילו מעצמה.

לקחת לי הכול,ועכשיו מה שנותר לי זה רק לסבול.

התריסים מוגפים,שחורים,מפחידים,ואני פה לבד בין הצללים.

כי גם היד המלטפת,היא היד המכה.וגם במטבע הזה יש שני צדדים,מה לעשות?אלה החיים!.

היית חלום קסום,אבל אני בחרתי להתעורר,מהר,היית מתוק,והתהפכת לסתם שמוק,לא רוצה את
זה יותר.

היית אחר,מיוחד,ונהפכת לסתם אחד.אני מסתובבת בחדר,לא נרדמת,כבר לילה שקט.

אני בוכה,אולי זה בגלל המצב,אולי זה בגלל הפחד,ואולי זה בגלל שאנחנו כבר לא
יחד.הייתי שקועה כמו בחלום,ואתה באת והרסת לי פתאום.

זה מין מצב בחיים שהכול הולך גרוע,אני עצובה והלב שלי ממש פגוע.

אז זהו אותך החלטתי,אוציא מחיי,אחרי שהרסת אותי עד בלי דיי.

נהיית כמו החושך,שחור,שקט,מרגל,עוקב,ורק אז תוקף.

כמו צל,נהיית למחסום בליבי,שלי,אני פותחת את המגירה,זה מה שנותר,רואה ממך זיכרון
מתוק,מכתב אהבה.

שהפך מהר מאוד,לנייר שטותי של אכזבה,אתה צורב לי בעיניים.

החושך המפחיד,והנשיקה שלך,תקועה בזיכרון,ושורפת שוב ושוב את השפתיים.