האם הוא אוהב אותי? [פרק 10]

"אווו...יאק!תתרחק ממני!עזוב!" כמעט צרחתי בכל המקום, שיא העצבים..הרחקתי את שי
ממני ונתתי לו מכה חזקה על הכתף שלו - "השתגעת?!"

אני עוד שנייה הורגת אותו!..

לפתע עדי מופיעה לי משום מקום:"אפשר לשאול, מה - לעזעזל - קורה כאן??"

-----------

"עדי.." הוא לפתע נראה מבויש ואומר את שמה ברכות לבבית

ואני רק אומרת לעצמי – מה זה אמור להביע?

הוא ניגש אליה ומחבק אותה כאילו היא נכס שלו, מנשק אותה והיא ממש מתלהבת מהעניין,
אני רואה אותם מתנשקים בפעם הראשונה בחיים שלי!! וזו לא סתם נשיקה אלא...נשיקה
צרפתית!!!

כיחכחתי בגרוני ואמרתי:"אממ...נראה לי שאני ישאיר אתכם לבד.."

לפתע עדי מלטפת את שערו של שי ומרחיקה אותו ממנה לאט לאט, בעדינות..

היא פוקחת עיניים בבהלה כאילו שאם אני יעזוב יקרה משהו רע...

"חכי! את לא הולכת!" עדי פוקדת עליי

"מה את רוצה ממנה?" שי מסנן לעבר אוזניה, למרות שגם אני שמעתי..

"עדי, עזבי, זה באמת היה כלום אחד גדול...הוא אימן אותי איך כדאי לי להתנשק הכי טוב
עם גיא.." אני באמת הייתי צריכה להסביר בכזו צורה?בשקר?

אני מחייכת לעבר עדי ברכות ועושה לשי מבט מאיים שאומר רק דבר אחד: "תתרחק!"

"אני בטוחה שהוא מנשק מדהים והוא גם מורה טוב לנשיקות, הוא לא סתם היזיז שלי..."
היא ציחקקה והוסיפה:"..אבל..למה אתם נפגשתם כאן?" עדי חוקרת.

רגע, מה עם חבר של עדי? - ערן?

אני נשארת בהלם מהנשיקה שהיא נתנה לו לנשק אותה – ועניתי:"דיברנו, זה הכל –
אבל...מה עם חבר שלך, עדי?" והגבה שלי מורמת אל -על ואני בכלל לא צינית...רק
סקרנית..

"נפרדנו." היא חייכה לשי אבל אז החיוך נמוג והפך להיות חיוך של אישה נקמנית הוסיפה
בהמשך:"אבל הוא התחרט על זה שהוא בגד בי...ועוד עם ענת המטומטמת הזו..." יכולתי
לשמוע עוד כמה קללות צפות לה במוח אבל העדפתי רק לומר: "טוב.אני זזתי, אני חייבת
למהר." וברחתי משם.

פשוט ברחתי!



עדי ושי – יזיזים, העולם השתגע או מה?

אני לא מאמינה שזה קורה..אני חושבת שאני צריכה מקלחת קרה או שמישהו שפוך עליי מים
קפואים עם דלי על הראש – העיקר שאני יירגע, אני לא מאמינה – שי?- עדי?
גאד(אלוהים*)!

וערן? - ענת??? – מה להם?...דמאט(לכל הרוחות*)!

בעטתי באיזה אבן והתחלתי לשרוק, שריקות באיזוהי צורה מרגיעות אותי..ואני מכירה עוד
משהו שירגיע אותי...בעצם – מישהו..והוא מרגיע אותי מהר.(כמו שהוא מעצבן אותי מהר.)



לא ידעתי בדיוק לאן הלכתי אבל מצאתי את עצמי בדיוק מול הדלת של הבית של גיא

צלצלתי בפעמון, שמעתי את גיא צועק: "רק רגע.."

הוא התנשף ופתח את דלת, בלי חולצה – אני עוקבת אחרי כל סנטימטר בגוף שלו, מקסים,
ועם השיער מפוזר מבלי להיות קלוע בתוך גומייה, הוא נראה מחוספס ומתוק באותה
מידה...הוא מסתכל עלי מחייך בסיפוק: "נהנת?"

לא הבנתי – זה היה בכפל המשמעות – אם נהנתי עם הפגישה בגן עם שי או אם נהנתי להסתכל
עליו בעיון.

אני מסתכלת לתוך עיניו מבוישת מעט: "נהנתי? ממה בדיוק?"



ההמשך יבוא...