טיפות

שנתיים עברו מאז שהבטתי בך בפעם הראשונה, שנתיים שאני לא על פני האדמה.


אני זוכר רגעים מתוקים שאי אפשר לשכוח, ועל הכל על הכל אני סולח.


הלוואי והייתי יכול פשוט להתקשר ולדבר, לומר לך שאני רוצה להיות שוב איתך,


לומר לך שאני חולם לשכב רק איתך, שכל שיר שאני שומע מזכיר לי רק אותך,


שכל צלצול אני מתפלל שזו תהי את, כל מכתב אני מקווה ששמך יהיה עליו,


כל הודעה אני מתפלל שזה המספר שלך, שכל כמה לילות שאני לא נרדם,


הטיפות שיורדות, שלא מכאב ולא מאכזבה, אלא מאהבה וגעגוע,


מהמחשבה שאת לא איתי. אני ממשיך להתפלל כל יום ואולי יום אחד


אולי עוד נוכל להמשיך ולפרק את מה שהיה ולהמשיך יחד.


להביא איתך ילדים, לחיות איתך בחופשות, להיות איתך ברגעים קשים, להיות לידך במצבים מבאסים, העיקר, להיות לידך, תמיד.