לאהבה שלי

לך


הסיבה היחידה שאני כותבת פה היא כי אני יודעת שלא תגיע לכן לעולם ובטח ובטח לא תדע שמכתב זה מכוון אליך. ממך אני פוחדת פחד מוות חוששת להגיד לך שאני אוהבת אותך למרות שאתה לא עיוור!? , אני אוהבת אותך בדרך הכי יפה שאפשר לאוהב , בדרך הכי טהורה רק רוצה שיהיה לך טוב  הכי בעולם ,גם אם אני לא האחת שלך ,למרות הכאב אני יעמוד בזה.........     אני עדין רוצה , עדין מאמינה , והלב שלי פועם בדיוק כמו אז ... הכל מהדהד בראשי כאילו הכרנו רק היום , המבט שלך החום , היופי החמימות והקירבה בנינו... אבל הכל היה בגדר אשליה  כי איזה סיכוי יש לנו? ועוד עכשיו כשאנחנו רחוקים מאי פעם ואין דרך למנוע את המרחק לשבור את החומה סביב הלב שלך , לפחות לא אני.. אותי אתה לא רוצה אני יודעת, וזה לא שלא ניסיתי לשכוח , להפסיק לחלום , לרצות לאהוב , להפוך אהבה לשנאה או אדישות אבל זה בלתי אפשרי. אני אוהבת אותך וגם אם אמרתי שהתגברתי והמשכתי בחיי אני עדין תקועה בעבר,        אני מנסה לצאת עם אחרים לבנות קשר אבל אני לא מצליחה לשכוח אותך ולא שיש לי תקווה להיפך אני הכי לא אופטימית בעולם "לגבינו" , אם אז זה לא הצליח איזה סיכוי יש שזה יצליח עכשיו? אני לא מצליחה לראות את עצמי בלעדיך אבל יחד עם זאת אתה לא האדם שאני רוצה להיות איתו , לא רואה את עצמי איתך , בתור חברה שלך, מסובך לא?                             אני אוהבת הכי בעולם אבל אני יודעת שזה לא אומר להיות שאנחנו לא אומרים להיות...      תמיד תישאר לך פינה חמה אצלי בלב אחרי הכל מה שהרגשתי היה כל כך כן ואמיתי ,     קיוותי שנלך על החוף נחזיק ידים תלטף אותי ותעטוף אותי במגע שלך , בחום שלך , באכפתיות שאני ירגיש שאנחנו קיימים , שלא מדובר רק בחלום , להרגיש את פעימות ליבך קרוב אלי , שנביט על השקיעה , על הגלים שמתנפצים על המזח ,שתיתן לי לאהוב אותך כמו שאני רוצה , אבל לא זה בלתי אפשרי , למרות הפנטזיות והרצונות להפוך את החלום למציאות.                             אני רוצה לנשק לך , ולהגיד לך שאני אוהבת , שאני שלך , איתך אבל אני לא יכולה                אני רוצה להיות שם בשבילך תמיד להיות שם במקומה אבל לצערי אני רחוקה מלהיות שם  וכמה שזה עצוב כל הכאב הזה שאני חשה כעת , הייתי רוצה להיות האחת שלך , ולראות אותך שוב מחייך : כמה שהייתי רוצה להיות הסיבה לחיוך הזה , ושוב רוצה להיות קרובה אליך חלק מחייך  לחזור לתקופה ההיא של ההכרות בנינו , למרות שזה לא הסתדר