סיפור אמיתי... חלק 3

חחחחחחחחח קודם כל בננות...

יוו רק עכשיו שמתי לב איזה מבולבלת אני חחחחחח

אני נקרעת על עצמי.. אם אתן רואות זיו או ליאב תדעו שזה אותו בן אדם אוקיי?

חחחחח קוראים לו ליאב והשם השני זיו..

אז אני כל פעם משו אחר חחח..



מממ לכל מי שמתעניינת אז כה הסיפור אמיתי..



מיד קמתי ליאב פתח את הדלת אי הוצאתי כוס מהארון שמתי סוכר חייכתי לליאב ונתתי לו
את הכוס..

"תודה שכנה" הוא חייך קרץ לי ויצא מהבית..

סגרתי את הדלת נתתי לטל נשיקה קטנה בשפתיים.. ואמרתי שאני הולכת להתלבש..

"עופרייייייייי!" טל צעק לי מהחדר..

יצאתי מהחדר כשאני לבושה והשטעם של ליאב עוד בפה שלי..

" מה זה?" הוא שאל בחשדנות ודיי בעצבים.

והחזיק את הת.ז של ליאב ביד..



אויייי לא.. היא נפלה לו בטח כשהתנשקנו..

מה אני אגיד לטל. הרי ליאב בא לבקש כוס סוכר איך הת.ז שלו הגיעה לספה?!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

טל התחיל לצעוק עליי ולהשתגע

בחיים לא ראיתי אותו ככה..

"זה מה שאת עושה? אה עופרי? אני נוסע כל הדרך הזאת וחושב רק עלייך ואת מתמזמזמת עם
השכן אה?" והכל בצעקות...

"טל לא עשינו כלום"

"את יודעת מה הבעיה שלך עופרי? שהכל רואים לך על הפנים ואני כבר למדתי לקרוא אותך

ואת משקרת לי"

"לא אני לא טל"

"תודה לך עופרי.. הבן אדם היחיד שעוד סמכתי עליו בעולם הזה..."

הוא הלך ויצא מהבית..

התחלתי לבכות... אמרתי שאני אתן לו להירגע ושאני אאדבר איתו..

נרגעתי קצת..ועליתי לליאב לתת לו את הת.ז

הוא ראה שהעיניים שלי אדומות..

הוא שאל מה קרה..התחלתי לספר לו

וירדנו אליי הביתה..

ישבנו דיברנו הוא אמר לי שיהיה בסדר והוא יסלח לי..

הוא חיבק אותי.. הרגתי כ"כ מוגנת יו..

רציתי לנשק אותו והחזקתי את עצמי בכוחחחח

הסתכלתי עליו כשהא מחבק אותי..

הוא הביט בי עם העיניים המטריפותתת האלה...

ונישק אותי.. התנשקנו כ"כ הרבה..

הרגשתי בעננים.. שכחתי לגמרי מטל..

אני וטל השלמנו כמובן חח.. וליאב באותו זמן היה בטיול של שבועיים=

יום אחד אני וטל רבנו שוב..

לא דיברנו יום שלם ואז הוא מתקשר אליי בערב בוכה..

"עופרי.."

"טל?!? מה קרה?!"

"עופרי.. יש לי הרגשה רעה בייבי.. אני כ"כ מפחד.."

"טל? חח מה קרה לך?"

"אני רוצה לבוא אלייך.."

"תבוא אני במשמרת במד"א"

אני מתנדבת במד"א והייתה לי משמרת באותו יום..

קיצר עברה שעה וחצי

ובדיוק קיבלנו נסיעה באמבולנס ואני הייתי צריכה לעלות אז הודעתי לחברה שלי שאם טל
מגיע שתגיד לו שיחכה לי.. כולם כבר הכירו את טל..

עליתי לנסיעה הגענו למקרה.. תאונת דרכים...

הפראמדיק שלי זאת אומרת הנהג יצא ראשון הילד שהיה איתי על האמבלנס גם יצא ואני
הכנתי במהירות את המיטה ואת הצווארון וכל המכשירים באתי לצאת מהאמבולנס כשפתאום
יריב הילד שהיה איתי דחף אותי לתוך האמבולנס ונעל את הדלת..

התחלתי לצעוק שיפתח אז עברתי לכסא של הנהג ויצאתי משם לא הבנתי מה נסגר איתו..אנחנו
בפאקינג תאונת דרכים אין זמן לבזבז...

יצאתי רצתי לתאונה.. וראיתי את טל שוכב שם על הריצפה..

טל.. היפה שלי.. על הריצפה.. עם עיניים עצומות... מלא בדם..

הייתי בשוק אפילו דמעות לא יצאו לי.. הפראמדיק צעק שנוציא ציוד של החייאה

רצתי להביא את התיק..

הוא ויריב טיפלו בילד ואיש מהמכונית השניה ואני הלכתי אל טל..

התחלתי לעשו החייאה.. וגיליתי שהאמבו לא עובד.. אמבו זה המכשיר שמכניס אויר לפה..

אסור לנו בשום פנים ואופן לעשות החייאה מפה לפה.. התכופפתי והתחלתי להנשים אותו
הפראמדיק שלי צעק עליי ויריב אמר לו שזה חבר שלי עשיתי החייאה מטורפת... המון זמן..

הפראמדיק שלי בא שם לי יד על הכתף ולחש

"די זה נגמר.." התעלמתי מזה והמשכתי לבצע החייאה..

הוא צעק "עופרי"

תפס אותי מהכתפיים..

רק אז... שהתחלתי לקלוט שאין טל..

הדמעות התחילו לרדת ..

נפלתי על הכביש ובכיתי כמו לא שבכיתי בחיים..

קמתי ונשכבתי על טל... כולי הייתי מלאה בדם.. גם הבנתי למה הוא אמר שיש לו הרגשה
רעה... אומרים שהן אדם מרגיש לפני שהוא מת..

בתוך הרכב המרוסק ראיתי זר פרחים ענקים מקומטים... ופתק גגדול" לנסיכה שלי" חיבקתי
את שי ונישקתי אותו... ה' לא יכולתי להאמין שזאת פעם אחרונה שאני רואה אותו...
כשחיבקתי אותו הרגשתי משהו בכיס הוצאתי מכתב שהוא כתב לי.. המכתב הזה שמור אצלי
יותר מכל דבר בעולם... מוכתם בכתמים של דם...

בכוח לקחו אותי ממנו.. לא הסכמתי להיפרד.. היה לי כ"כ קשה...

אבל כן עופרי..הכרחתי את עצמי להאמין בזה... שאני לבד מעכשיו... שאהבת חיי הלכה..

כמה דמעות היו באותה תקופה כמה כאב וצער.......

אבל ההחלטה שלי הייתה להמשיך למרות הכל.......