א.צ

הסיפור שלי עוד לא נגמר אין לו עדין סוף.

הגעתי לחטיבת הביניים בפעם הראשונה בתחילת כיתה ז' ואז הכרתי ילד חדש ידיד מאוד טוב
שלי והחבר הכי טוב שלו הוא שכבה מעלי ואני ראיתי אותו ומאותו רגע אני פשוט התאהבתי
ומתברר שהאח של אותו ילד הוא חבר טוב של אח שלי ואני מכירה אותו מילדות....

את כול השנה העברתי בניסיון לשכוח אותו ובאותה הזדמנות שיחקתי ברגשות של כמה בנים
ואני עד עכשיו מצטערת על שפגעתי בחלקם אבל עד שמצאתי אהבה היינו יחד שלושה חודשים
היא פגעה בי ואולי הגיע לי כי בגלל שניסיתי לשכוח את אותו אחד פגעתי בארבעה בנים...
חשבתי שהייתי מאוהבת עד השמים אבל אז אחרי שנפרדנו האהבה פשוט נעלמה והסתכלתי על
חברה שלי שהיא וחבר שלה נפרדו חודשים לפני והיא עדין שבורה ואני אני לא הזיז לי....

אז אני והילד הכרנו והתקרבנו ואנחנו ידידים מזה טובים ועכשיו שאני מכירה את האופי
שלו אז בכלל אותו אני מרגישה שזה זה האהבה שלי והכרתי את חבר שלו וכול החברות שלי
אומרתו לי לכי על זה תדברו לא מזמן גיליתי שדהוא מרגיש אלי משהו... אבל אני לא
מסוגלת ללכת ולדבר איתו אני מפחדת מי יודע אולי הוא יבוא אלי פעם אחת ויגיד שהוא
מאוהב אבל עד אז אני אחכה....

אני לא ממליצה לאף אחד לחכות כי אולי הוא האהבה האמיתית שלי ואולי לא....אבל אין לי
אומץ...אולי בקרוב יהיה לי