לאהבה שכול כך אהבתי > ונפגעתי.

לפני שנה אני ואהובי היינו ביחד היינו כול כך אוהבים היינו עושים הכול ביחד מספרים הכול אחד לשני לא מסתירים כלום היינו כול כך מאושרים אך היתה סיבה שנורא הרחיקה אותנו במחינה פיזית גרנו 3 שעות אחד מהשני ובקושי יכולנו להיתראות  וכול החברים  שמחו שאנחנו ביחד ואוהבים כול כך למרות המרחק..אפחד לא התנגד לקשר הזה אף פעם~!>


אך אחרי 5 חודש באת ואמרת אני לא יכול יותר המרחק הורג אותי אני רוצה אותך איתי כול יום לראות אותך כול יום אני לא יכול בלעדיך אהובתי מילא היינו מתראים פעם בשבועיים אבל אין לנו איך וזה הורג אותי אני מצטער אנחנו חייבים להיפרד זה פוגע בשנינו ובתוך שניות הדמעות אחלו לצאת התחלתי להרגיש את הלב מתפורר הרגשתי שזהו אני מתה לא יכולה יותר כול לילה במשך חודשים הייתי בוכה בוכה והייתי חורטת על עצמי תשם שלו בכל גופי (ועד היום יש לי תצלקות ותשם שלו על הרגל שלי ככה שהוא תמיד בליבי)היייתי פוגעת בגופי הייתי חושבת שאני אשמה בכול ובגלל זה חתכתי לעצמי ורידים מה לא.. לאחר כמה זמן הכרתי ידיד שאין עליו בעולם באמת והוא גרם לי לתת את המילה שלי כדי שאני לא יגע יותר בחיים בסכינים זכוכיות וכול מה שמסוגל ליפגוע בי.אבל לא יכולתי לא ידעתי מה לעשות אני כול כך אוהבת אותו.


לאחר חודשיים מכן שמעתי שיש לו אחרת רציתי ל>מ>ו>ת לא יכולתי לדמיין אותו עם אחרות והוא אומר לי כול הזמן אני עם בנות אחרות כדי לשכוח אותך אני לא מתרכז בלימודים כלום אני כול היום חושב אך ורק עליך אני האמנתי לו כמו ילדה מטומטמת ולאחר שגיליתי שהוא מאוד מרוצה מהחברה שלו (שדרך אגב הם עד עכשיו ביחד) אמרתי לו שהוא פגע בי מאוד סיפרתי לו על כול החריטות ושעל זה שהוא תמיד אבל תמיד ישאר בליבי..זהו וככה ניפרדנו לשלם עד היום אני כואבת ומתגעגעת אבל מה..יש לי חבר חדש שאנחנו כבר 7 חודש אבל עדין > הוא לא יודע ממחשבותיי!!


 


תעזרו לי איך אני אמורה להוציא אותו מהראש שלי?איךךךך??