איך אפשר=אני כתבתי לא סיפור זה שיר!!

איך אפשר?:]]



עוד רגש עובר..כמו יום שעובר

מרגישה געגוע שאתה עוזב אותי ברחוב..אני מביטה לאחור רואה עם הלכת או ישארת סימן

אולי תחזור ותרצה עוד נשיקה..אך לא אני ממשיכה מהגן לבית..

בדרך פוסעת במבטים לאחור לראות להרגיש איך עבר לו עוד יום איתך..—

נכנסת לבית זה כמו לחזור למציאות...שאיתך זה כמו חלום.. מחשבות תוקפות אותי מכל
צד..



איך אפשר בילעדייך אני לא מסוגלת כול רגע שעובר אני חושבת עליך יותר..כול שנייה
בלעדייך זה כמו לנצח. חייבת כל הזמן לראות את הצל שלך מביט בי את השפתיים המתוקות
את החיוך היפה..

והצחוק המעלף..אוהבת אותך בחיים לא תדע כמה...אוהבת אותך כאלו זה הסוףף..

תביין בילעייך הכל נראה שונה..

אתה חיי אתה נישמתי..אתה החמצן..אתה הכוח שיש בי ושנותר

יש רגעים בהם ממש קשה לי או עצוב לי.....

.....ואז אתה עולה לי כמו מחשבה שקיימת בלב ובראש...וכול הצרות נעלמות אני יושבת

בחדר ומתחילה לבכות לא כי רע לי..

או כי שי צרה.

אלה..שמצעתי אותך..מפחדת לאבד אותך רוצה להחזיק להיות בין זרועותיךך

ולספר לך..כמה..

נעים לי להיות לידך.וכמה האהבה שלי גדולה עליך

רוצה בעינך להביט ולנשק את שפתיך..שאומרות אני אוהב אותך..

רוצה רק את ידך להחזיק שאומרת על תעזביי..

יודעת שעם אני עוזבת אני מרגישה שקר לי..אוהבת אותך אתה משלים אותי..



מחפשת נקודה..מחפשת מקום בו אתה לא מושלם..

הכל כזה מושלם אצלך הכל יפה..

אני כזאתת מאיפה באתי..לא יודעת יודעת שנפלתי לידך הנפלאות יודעת שאיתך אני בידיים
טובות.