וויתרתי על הכול רק בגללך

אני וויתרתי על הכול רק בגללה, רק בגלל החברה הכי טובה שלי..
לפחות כך חשבתי אז, שהיא החברה הכי טובה שלי...

מי שלא זוכר אותי אז כתבתי פה לפני יומיים בערך מכתב, שבו מתואר המצב.
שניתקתי קשר עם מי שאני אוהבת בגלל החברה הכי טובה שלי שגם היא אוהבת אותו,
הרבה מאוד לפניי.


אחת הבנות החמודות באתר שרשמו תגובות אמרה לי לכתוב לה מכתב,
ובאמת כתבתי לחברה הכי טובה שלי, סיוון מכתב.
רשמתי לה כול מה אני חושבת...
שזה לא אשמתי שאני התאהבתי בו ובה"כ זה היה בלי כוונה כי אני לא קובעת במי להתאהב
ושאם צריך לבחור בה או בו אז אני בוחרת בה, בחברה הכי טובה שלי כי אני לא רוצה
לריב איתה, ובטח שלא על בנים!


לבסוף השלמנו.
ואני ואלמוג, מי שאני אוהבת, חזרנו לדבר (בהסכמתך).
זה לא שאני שפוטה שלך או משהו אבל אני מרגישה שאני חייבת לך על מה שעשיתי, למרות
שחלק מן הילדים אומרים לי שזה בכלל לא אשמתי שאני אוהבת את אלמוג, וחלק אומרים
לי שאני ממש מניאקית אני כבר לא יודעת מה לחשוב.


נכון שאני ואלמוג השלמנו, אבל אמרתי לו שלא ניפגש הרבה, בגללך.
אמרתי לו שעדיף שנשאיר את העניינים בינינו סגורים וכול מה שהיה, היה ולא יחזור ושננסה לשכוח.
אני לא יכולה להגיד שאני לא אוהבת את אלמוג, אני אוהבת אותו וזה שובר אותי, המחשבה
שהוא אוהב אותי ואני אותו ושאנחנו לא יכולים להיות ביחד גומרת אותי לחלוטין, אבל עדין
הייתי מעדיפה שאתם תהיו חברים ולא אני והוא, כי לי.. לא מגיע.


אבל לא האמנתי שתעשי לי את מה שעשית.. אחרי כול מה עשעשיתי בשבילך, אחרי כול הפעמים
שהגנתי עליך, אחרי כול הפעמים שהקשבתי לך אחרי כול הפעמים שבכיתי ואחרי כול הפעמים
שצחקתי ביחד איתך, ובמיוחד אחרי שוויתרתי ככה על האהבה שהייתה יכולה להיות שלי.


לא האמנתי שתעדיפי להקשיב לבנים מאשר להאמין לי, סיפרו לך סיפורים וניסו לסכסך
ושאני ואלמוג התנשקנו ואני אומרת לך, או יותר נכון נשבעת שהכל חרטוטים אבל את העדפת
לא להאמין ולא להקשיב לי, אני לא יודעת למה אבל אני יודעת שתמיד העדפת את הבנים
מהבנות...

רק עכשיו, עכשיו אחרי שוויתרתי בשבילך הבנתי שאת לא חברה, ושלא היית שווה את זה.
ואם העדפת להקשיב להם ולא להאמין לי, ולא רק זה, אפילו לרדת עליי אז בשבילי את מחוקה
כי חברה כמוך אני לא צריכה.


תגיבו לי בבקשה.
בהרבה אהבה ויצא מהלב