אוהבת ומקווה לא לאהוב

בלילה מאוחר שנשארת רק דממה שוב הזכרונות עליך מציפים את ליבי, הדמעות נחנקות ולבסוף יוצאות..דבר שלא בשליטתי..איך יכלנו לאבד אהבה כל כך גדולה בגלל שטויות?! בגלל קנאה מטופשת.. קנאה שהרסה לנו את הכל.. את הקשר החם האוהב והכי חשוב את האושר לחיות אחד עם השני..


 ביחד ,הרגשתי שהעולם ורוד לא הפסקתי לחייך לשנייה גם בריבים שלנו ידעתי שתחזור ויהיה טוב אבל הנה תם לו הריב ואתה לא חזרת.. אתה לא היית שם להגיד לי מאמי אני אוהב אותך ושבאתי ואמרתי מאמי אני אוהבת אותך , השעון כבר עבר המון סיבובים ואתה, היית שם נשארת אבל לא להגיד לי את מה שרציתי לשמוע


אתה היית שם להגיד לי שזה נגמר שהריבים האלה לא בשבילך ואני לא קיבלתי את זה והבטחתי הבטחות והנה החזרתי אותך מלאך שלי לחיי אבל פה לא תמו הריבים  וחלון שנסגר פתח דלת גדולה...ששניינו כבר לא יכלנו לעמוד בה ואז אני נשברתי ואמרתי שפה תמה האהבה ושכמה שיכאב וכואב יהיה טוב והנה עבר לו הזמן אבל הטוב לא בא.. הלב והראש כל היום עסוקים רק בך..לדמעות נמאס כבר לנזול והפה ייבש מגעגוע והלב? הלב שלי צמא לאהבה שלך שתחזור ...


את המכתב הזה אתה לא תקרא אבל את רגשותיי אתה יודע אתה יודע ואתה לא עושה דבר כנראה שטוב לך ...בלעדיי....


אני מאחלת לך רק אושר אהוב שלי אפילו אם זה בלעדיי והנה שוב השמיים יורדים .....והדמעות נחנקות בכרית אני מחכה ליום שאוכל בלעדייך...


אוהבת ומקווה לא לאהוב...