לך.. רק חבל שאתה לא תיקרא אותו...

כל כך כואב לי עכשיו... שאפחד לא מבין אותי.. בחיים לא הייתה לי הרגשה כזאת.. שאני פשוט לא יכולה להסביר.. אני שונאת אותך כל כך.. וכמו שאני שונאת אותך.. ככה אני אוהבת אותך..!!אתה לא מבין כמה אני רוצה אותך.. אתה אפילו לא מתאר לעצמך..


שכשאתה לידי וכשאתה מדבר אליי וכשאתה נוגע בי.. וכל פעם שאני רואה אותך.. אני פשוט נמסה..!! אני לא יכולה שלא להיזכר בנשיקה היפה הזאת שהייתה לנו בפעם הראשונה... אני הייתי כל כך מובכת..לא ידעתי מה לעשות עם עצמי..אני אפילו לא יודעת מה הרגשתי באותו הרגע...שימחה?! כי סוף סוף אחרי היסתכלת עליי אחרי שנה וחצישאני רוצה אותך?? או עצב?! כי די.. עד שהבנתי שזהו.. שאתה לא רוצה אותי אתה פיתאום בא ומבלבל אותי ככה שוב..


ובאותו השניה שזה קרה הכל חזר.. הכל!! הבנתי שאף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך.. אף פעם.. זה רק היה הכחשה.. כי הייתי פגועה..


אז זה קרה.. ונהנתי אני לא אומרת שלא.. וגם רציתי את זה.. מאוד!! אבל אני לא מבינה למה אנ עושה את זה? למה אני גורמת לעצמי ליסבול? ולמה אני נותנת לך לעשות לי את זה?!


למה אתה לא מבין שאתה פוגע בי? שאני נישברת.. בגללך!! אתה נהנה מהקטעים האלה.. ואתה לא לוקח אותי רציני.. אבל אתה לא מבין שאני לוקחת ללב כל מה שאתה עושה לי או כל מה שאתה אומר?... הכל!!


אני ניפגעת מכל שטות שלך... אני שמה לב להכל.. וזה קורה רק איתך.. כי אני אוהבת אותך!!וכשאנחנו לבד.. אתה כל כך שונה.. כל כך.. שאני אפילו לא יכולה לתאר את זה.. אתה כזה עדין.. וחמוד.. ומחבק ומנשק.. ומדבר אליי הכי יפה בעולם..אבל כל זה קורה רק כשאנחנו לבד... למה?!? למה אתה לא יכל להיות מי שאתה גם ליד חברים שלך?..


אתה יודע מה? את כל זה הבנתי בשיחה שלנו.. שכבר לא יכולתי יותר.. שפשוט נישברתי ביגללך.. בגלל שהחלטת לנשק אותי שוב.. נישברתי והחלטתי לבוא ולספר לך מה אני מרגישה.. לשול אותך..אולי אתה יודע מה אני צריכה לעשות??


אז זה היה לי קשה.. ולקח לי הרבה זמן עד שאספתי כוח ואומץ כדי לעשות את זה.. אבל ידעתי אפילו הייתי בטוחה שאחרי השיחה הזאת הדברים יהיו ברוים.. ושאני ידע איפה אני עומדת... ושזה הפיתרון היחיד שלי לסדר את הרגשות שלי.. השיחה הזאת..


אבל לצערי יצאתי מהשיחה הזאת יותר מבולבלת ממה שניכנסתי אליה.. ולמה?? בגלל שאתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך??באתי ואמרתי לך שאני עדיין רוצה אותך ושהמצבים האלה מבלבלים אותי.. ואתה מה עשית?? קמת ונישקת אותי שוב..! למה אתה עושהההפך ממה שאני אומרת לך? כדי ליפגוע עוד? הרי לא גרמת לי מספיק נזק.. וסבל..?


אני לא מבינה אותך..חשבתי שהדברים יהיו ברורים..שתגיד לי לא.. אני לא רוצה אותך ואז אני לא יהיה בסימן שאלה כל הזמן.. או שתגיד לי כן... אני רוצה אותך.. ואז הכל יהיה טוב ויפה..אבל מה שאמרת לי זה- "לא יודע מה אני רוצה.. ואם הייתי יודע לא הייתי מנשק אותך סתם.."


אתה לא מבין מה גרמתת לי.. אז עכשיו למרות שאני יודעת שלא יהיה כלום בנינו בזמן הקרוב.. אני עדיין זוכרת את ה-" לא יודע שלך.." וזה משאיר בי ספק..כי אם היית אומר לא  הדברים יו אחרת עכשיו.. ואולי היה יורד לי ממך..


כולם אומרים לי יאללה תרדי ממנוהוא לא רוצה אותך.. אבל אפחד לא באמת יודע.. הם לא מבינים שאני לא יכולה להחליט פתאום וזהווו זה יגמר!


ואני לא יודעת.. אולי שניהיה ביחד הדברים יהיו שונים.. ואז הכח ירד לי.. אבל אני לא יודעתתת אני כל כך רוצה אותך שלא מענינות אותי המגרעות שלך.. ולא מעניין אותי אם ניסתדר או לא יודעת מה..אני פשוט רוצה אותך!! אתה המטרה שלי עכשיו..אני לא יודעת.. אולי אני מפגרת שאני חושבת ככה.. או מרגישה ככה.. אבל זה לא משהו שאני יכולה לישלוט בו.. ויכל להיות שאני באמת מטומטמת שלא רואה את הדברים כמו שהם.. ןחיה בתוך סרט או חלום או מה שזה לא יהיה..


אבל אני מיצטערת.. נכון לעכשיו..


           אני עדיין אוהבת אותך.. רוצה אותך הכי שבעולם..


                                      אתה אפילו לא מתאר כמה... !!!