בימים האחרונים..

שלום לך שוב ידידי. בזמן האחרון איני יכול לעצור בעדי מלכתוב לך.

בשבועות האחרונים אתה הופך לי חסר יותר ויותר מאי פעם. כעת, יותר מכל,

זקוקה אני לכתף תומכת, לאוזן קשבת, זקוקה אני לך. רע לי וקשה ידיד ישן שלי,

אני מרגישה בודדה, זרה אשר עומדת בפני העולם לבדה ללא חבר או ידיד.

מנסים לגזול ממני את כל אשר היה לי ואין לי לאן לפנות, פרט אליך ידידי,

אשר בזמן האחרון הפכת ליומני הסודי היות וכל סוג של קשר בינינו אינו יכול להתקיים.


עד לא מזמן הייתה לי חברה טובה, הכרתי אותה מאז שהיינו בנות שש, אך כעת היא מרוחקת,


מנותקת ממני. איני יכולה שלא לחשוב שכל זה קורה בגלל הופעתה של מישהי חדשה בחיינו.


יש שהיו נוטים לפרשני כקנאית הרוצה לשמור את חברתה הטובה רק לעצמה, אך אין זה ככה
ידידי.

אתה יותר מכולם יודע שאיני כזאת, אני מכונה לקבל כל חבר חדש בזרועות פתוחות. איני
יודעת מדוע אך היא,

הדמות החדשה בחיינו, אינה מחבבת אותי במיוחד ובכל הזדמנות שמתאפשרת לה היא נוהגת בי
בזלזול.

חברתי הטובה טוענת שאין אמת בכך ושאין לה דבר כנגדי אך תחושותיי אומרות לי אחרת.
איני טיפשה ידידי,

וכמו כל בן אדם אני מסוגלת לחוש כאשר מישהו שונא אותי או פשוט לא אוהב אותי. כואב
לי ידידי,

שחברתי הטובה ביותר מחליפה את מקומי, היא אינה מדברת איתי כמו בעבר ואינה משתפת אותי
יותר.

 בלתי נמנעת ממני המחשבה שחברתה הטובה החדשה היא הגורמת לה לכך.

קשה לי להתמודד עם כל זה ידידי, אני זקוקה לחבר, זקוקה לך.