שתי אהבות ראשונות שלי

האהבה הראשונה שלי התחילה בכיתה ה.קראו לו אמיר שטיינברג,הוא היה דוס
מושלם,משקפיים ושיער שחור תלתלי מעוצב עיניים חומות והיה לו אח תאום.לא נשמע כל כך
מפתה אני יודעת.

במשך תקופה מסויימת הלכתי שבי אחריו לכל מקום,הוא ידע איך לשים את האצבע על הלב
ללחוץ בעדינות בדיוק במקום שיגרום ללב לפרפר בלי לעצור לאף דקה.

אני עוד זוכרת את ההרגשה.

אני יושבת פה וכותבת מעצב,עברנו דירה אחרי התקופה הזאת לא חשבתי שיהיה גרוע כל כך
בלעדיו,ועדיין לא ידעתי.

הגיעה הבת מצווה שלי,בר מצווה של אחי והוא בא לראות את אחי.הם חברים.

הוא לא העיף בי מבט,אח שלו דווקא הסתכל ורק הוא לא.

כל החגיגה הייתי עצובה בגללו,אז הגעתי הביתה והעלתי החלטה שזהו,אני שוכחת.

עברה שנה ובאמת שחכתי,ואז ראיתי אותו יושב בספסל,הייתי באוטובוס,וכל הפרפרים התחילו
מחדש.

סוף כיתה ח התקשרתי אליו,הייתי מפגרת,מה חשבתי שהוא יזכור אותי בכלל.

בחיים לא רעדתי כמו באותו הרגע.

אמרתי לו שאני אוהבת אותו וניתקתי הוא לא הבין מי זאת אמר שלא אכפת לו ובצדק,ואני
ילדה קטנה כל כך נפגעתי.

אפעם אני לא בוכה,הפעם בכיתי שלוש ימים.אני זוכרת.

עברה שנה. היו לי הרבה פצעים אפאחד לא התחיל איתי לא שחכתי אותו,להפך.

עברה עוד שנה עברו לי הפצעים פחות או יותר.התחילו איתי המון,והייתי מאושרת,בעיקר
מעצם העובדה שעכשיו אני כבר לא אוהב אותו.. וירד לי ממנו,גם התבגרתי בעיקר התבגרתי
אני חושבת..

התחלתי ללכת לפגישות עם חברים של ידידים ותמיד הייתי משיגה את מי שאני רוצה הבעיה
שלא רציתי אפאחד מהם,ואז הגיע דניאל,יופי דניאל..

והוא צחק כל הזמן מכל דבר מטומטם והוא היה כל כך חמוד ונגנבתי.. ואחרי זה הוא הפסיק
איתי קשר.. אני יודעת שאני צריכה ללמוד שאנשים לא חייבים לאהוב אותי,ואני יודעת אבל
כל כך רציתי שדווקא הוא כן,אבל הוא לא.

והוא מתעלם ממני וזה מעליב בטירוף!!

דיהיה אני שוחכת גם אותו מעכשיו.

שתי אהבות... זה לא אהבה אבל לא משנה.. בחיים שלי ובשתיהן לא הצלחתי מקווה שלכן היה
יותר טוב