אני והדרוזי הסיפור ה=ע=צ=ו=ב/פרק א'

אז קודם כל..זהו הסיפור דמיוני ולא מציאותי בכלל!..

סתם פשוט היה לי רעיון לכתוב..אז כתבתי..ואני לא דרוזית!פשוט היה לי לפני כמה זמן
טיול לכפר שלהם ואז עלה לי בראש הסיפור..

מי שלא יודע..לדרוזים יש מנהגים שונים מאצלנו..אסור להתנשק או להביא כל מגע מיני עד
גיל 18..

אין דבר כזה חבר בגיל 15 או 16..אין צבא לבנות..אין אוניברסיטה..אין כלום! לאחר שאת
מגיעה לגיל 18 את לא יכולה לנסוע לת"א ללמוד או משהו...משדכים לך מישהו ומחתנים
אותך...אסור לכם לשכב לפני החתונה..רק באותו יום של החתונה..כמובן שאסור להתחתן עם
יהודי או ערבי..



*מכיוון שאני לא מכירה שמות של דרוזים...אז לשם הצורך אני ישתמש בשמות שכולם
מכירים.



אז הסיפור הוא כזה:



אני מגיעה ממשפחה של חמישה נפשות..אבי..אמי..ושתי אחיותיי הגדולות...אחת בת 19 ואחת
בת 20.

לי קוראים אסתי..ולאחותי בת ה19 קראו נעמה..ולאחותי הבכורה בת ה20 קוראים מיכל.

אנחנו משפחה ממעמד גבוה.. שהיינו קטנות היינו מקבלות כל מה שרצינו..ולמשפחה שלי היה
שם מאוד טוב בכפר..

אני ואחותי הגדולה מיכל לא הסתדרנו בכלל..

לעומת זאת עם נעמה די הסתדרתי..היא מאוד ביישנית.. וחסרת ביטחון עצמי..

למיכל היה מאוד ביטחון..היא גם הייתה יפה מאוד..היו לה עננים ירוקות ושיער
בהיר.והיה לה גוף יפה.

אחותי נעמה הייתה גם יפה..היו לה עניי דבש ושיער שחור..

לי יש עניים ירוקות גדולות ושיער שחור מלא..

תמיד שהיינו קטנות..מיכל זאת הייתה השחצנית..ילדה שלא מחשבנת לאף אחד..ואני תמיד
אמרתי שאני יגדל ותהיה לי את הזכות לדבר אני יגיד לה כל מה שאני חושבת עליה..

אני הייתי בת 17 ועשרה חודשים..נשאר לי עוד חודשיים ל18! כל כך חיכיתי..וחשבתי
לנסוע ללמוד רפואה בת"א..למרות שידעתי שאם מישהי ידע..הלך עליי..אבל זה היה רק בגדר
חלום..או אשליה..

והגיעה הזמן שהאחיות שלי יתחתנו.. ככה לפחות אבא שלי חשב..

מכיוון שבדרך כלל..זה לוקח כמה ימים עד שבאים כולם..ועולים ויורדים ועולים ויורדים
מהבית..אבא שלי החליט לעשות מן אירוע בבית מכיוון שהיה לנו בית גדול..לשם הוא יזמין
את כל מי שרוצה להתחתן איתן..ושם הוא גם יבחר..

כמובן שהאחיות שלי היו צריכות להיראות טוב..ויפות..אז שלושתנו..מכיוון שהייתי גם
הקטנה ואבא שלי מאוד אהב אותי..הוא נתן לי ללכת לקנות גם שמלה..שלושתנו קנינו שמלות
יפיפיות..מיכל כרגיל קנתה את השמלה הכי הכי יפה והכי יקרה! נעמה הלכה על הפשוטה
ביותר..ואני הלכתי על מה שמשך אותי..גם ככה לא הפריע לי איך להיראות...השמלה של
מיכל הייתה אדומה של נעמה כחולה ושלי לבנה..

יום לפני..הלכנו אני וכמה חברות לשבת בפיצה..החברות שלי היו בנות 18 כבר..והיה מותר
להן לדבר עם בנים ולשבת איתם..הבנות חיכו לי שם ואני באתי חצי שעה אחר כך כי סידרתי
את החדר..

לבשתי ג'ינס חולצה קצרה שחורה ונעליים שחורות לקחתי כסף ויצאתי..כשהגעתי ראיתי את
החברות שלי יושבות עם כמה בנים..חיילים..כי הם היו עם המדים..אמרתי להן שלום
והתיישבתי לידן.. יצא שישבתי ממול מישהו כל כך יפה..עניים כחולות גדולות ושיער
שחור..קוצים וגוף מהמם..

(מי שלא יודע הדרוזים הם מאוד יפים!)

ישבנו ואכלנו ואז הוא הסתכל עליי

"איך קוראים לך?"הוא אמר לי.

"אסתי.."

"שם יפה."

"תודה."

"ולך?"

"מה לי?"

"איך קוראים לך?"

"חי"

"נעים מאוד"

"נעים מאוד מאוד מאוד" הוא אמר לי.

ישבנו כולנו והם צחקו וסיפרו כל מיני דברים מהצבא..וחי..לא הפסיק להסתכל
עליי..וכמובן שגם אני עליו..

ואז מיכל אחותי התקשרה..ואמרה לי לחזור..לא הבנתי למה..אבל זה מה שהיא רצתה..

"טוב אני חייבת לזוז.."עמדתי..

"רגע..לאן את הולכת?"שאל אותי חי.

"הביתה!"

"אה..בואי.."

"חח לאן?"

"אני יקח אותך..יש לי מכונית."

"לא זה בסדר..אני לא גרה רחוק.."

"לא תיקח אותה.."חברה שלי טופז התערבה.

"טופז!?!?"אמרתי לה והסתכלתי עליה במבט של תסתמי את הפה..

"בואי..נו."הוא אמר לי ולקח אותי..

אמרתי ביי לכולם...ויצאנו..והוא התעקש להסיע אותי..בסופו של דבר הסכמתי...

"בת כמה את אסתי?"

"עוד חודשיים 18"

"יפה יפה.."

"בן כמה אתה?"

"22"

"יפה מאוד מאוד!"

ואז ביקשתי שיוריד אותי קצת לפני הבית..שלא יראו שיצאתי מהמכונית שלו..

"תוריד אותי פה..עדיף.."

"מה שתגידי.."

"טוב תודה על ההסעה.."והסתכלנו אחד על השני..ואז הסתובבתי באתי להוצאת מהאוטו...הוא
סובב אותי אליו..וניסה לנשק אותי..אז נתתי לו סטירה..לא ממש ידעתי מה לעשות..

"ואיי..חזקה את.."

"נכון..טוב תודה.." ויצאתי מהאוטו שלו..והוא צעק לי מהחלון.."מה עם המספר שלך?"

הסתובבתי אליו וצחקתי..לא עניתי והמשכתי ללכת..ונכנסתי הביתה..

ושמעתי ישר את מיכל צועקת מלמעלה..

"אססססתיייייי?"

"מהההה?!"

"תעלי לחדר שלי!"

עליתי לחדר שלה..

והיא החזיקה ביד את השמלה שלי ושלה ביד..

"מה את אומרת יותר יתאים לי?אדום..או לבן?"

"זאת השמלה שלי!"אמרתי לה בעצבים.

"יופי..את לא צריכה להתחתן.."

"מיכל!.."וחטפתי לה את השמלה שלי.."היא שלי!"אמרתי לה ויצאתי מהחדר.

וככה עבר היום..והגיע היום של השידוכים..

כולנו התלבשנו יפה..התאפרנו...שמתי עגילים ושרשרת זהב לבן..ושמעתי שכולם כבר
למטה..הבנים והאבות שלהם..

ואז נעמה דפקה לי בדלת ואמרה לי לרדת..

אבא שלי ביקש שנרד בסדר..קודם מיכל..אחר כך נעמה..ואחר כך אני..

היו כל כך הרבה בנים שלא האמנתי שקיימים כל כך הרבה..כולם היו לבושים יפה..ונראים
טוב!..

אבא שלי ישב באמצע ולידו אמא שלי..ומהצד של אבא שלי שלושה כיסאות...מיכל ישבה לידו
אחר כך נעמה ואחר כך אני..

קודם התחילו עם מיכל..וכל מי שרצה אותה ניגש לאבא שלי..וכל כך הרבה ניגשו..עד
שפתאום ראיתי מישהו דוחף איזה בחור..הוא עמד מולנו..וראיתי שזהה...................