האהבה שהרסה לי תנעורים..

הייתי בין המקובלות, היו לי הרבה חברים, הרבה חברות- כולל אחת שבגדתי בה.

חברה שלי אהבה אחד, ידיד טוב שלי.. הוא לא אהב אותה אבל היו לו רגשות אליי.

באותה תקופה אהבתי 2- אחד מהיסודי ואת אותו אחד שחברה שלי אהבה.. היינו באותה תקופה
בכתה ח', היום אני בט'.

בחבורה שלנו, של הבנות הקרובות היתה אחת שסמכתי עליה הכי הכי, והיינו בעצם חברות
טובות יותר מכל שאר החבורה.

רק היא ידעה שאני אוהבת אותו.. ואז הגיעה חופשת סוכות- לא שמעתי משתיהן.. אחרי
החופשה זכיתי ליחס מזלזל ונוראי- שתיהן ניתקו איתי קשר, הפסיקו לדבר איתי. כמה
שניסיתי להחזיר ת'מצב לקדמותו.. לא הלך.

השלמתי עם זה, נשארו לי 3 חברות טובות. המצב עם הילד היה סבבה.. ראו שהוא מתאהב בי.

עבר מעט זמן, רבתי עם שלושת הבנות, ריב קטן. בלי ששמתי לב- נשארתי לבד. הן השלימו
כולם ואני נשארתי לבד, הוא, האהבה שלי, מצא לו מישהי אחרת לכרכר סביבה. היום אני
במצב איום-חברות בקושי יש לי, הילד הזה בא אלי רק כשהוא צריך משהו, בנים באים אלי
רק בשביל קטעים, לא בשביל אהבה.. התחלתי כבר לשכנע ת'עצמי שככה הכי טוב, בלי
מחויבות. על מי אני עובדת? כל פעם שאני רואה זוג אני אוכלת ת'לב.



עבר עוד קצת זמן, הגיע ההווה, אני עומדת בפתחה של עוד תסבוכת עם מישהו של חברה.
למרות שעברתי כבר את הסיפור הזה אני לא מצליחה לשלוט בעצמי.

נכון שבנים יבואו וילכו, וחברות אמיתיות יש רק מעט.. אבל איך אני יודעת שהן אכן
אמיתיות?!?!

אני לא מצטערת על מה שקרה כי בכל זאת, מטעויות לומדים, אבל, החיים שלי כנראה היו
טובים יותר אם הייתי חברה קצת יותר טובה.







אז, בבקשה, בנות, וגם בנים-

תרסנו ת'רגשות שלכם כשמדובר במישהו שמישהי תפוסה עליו..

ובנות, תפסיקו להיות זונות.. אל תבגדו בחברות שלכן..