לנושנוש אהבת חיי

ככל שהזמן עובר קשה לי יותר לקבל את ההחלטה שלך.בהתחלה ניסיתי להתעלם ואמרתי לעצמי יעבור לך אתה בטח  לא מתכוון.


עכשיו אני מבולבלת.נכון שנישארנו ידידים ובאיזהשהי צורה חזרנו להתחלה שלנו.לפעמים אני שואלת את עצמי למה היינו חייבים להרוס את ההתחלה המדהימה שהייתה ביננו?מה, אנחנו ילדים קטנים שלא יכולים לישלוט על הדחפים שלנו?מצד שני אי אפשר לגלגל את הסרט אחורה.מאוחר מדי או כמו שאומרים"לא בוכים על חלב שנישפך"


ומה עכשיו?להמשיך קדימה כאיו כלום לא קרה?


להפגש מדי פעם ולהתעלם ממה שהיה?


ואם ניפגש זה רק יכאיב לשנינו.בנתיים הזמן עובר


ואני לא מצליחה להתגבר.נושנוש באו נדבר עוד פעם 1 ונירא בידח אולי עוד יש לנו תיקווה.


                   מתגעגעת אליך כל רגע


                             נסיכונת