חיים שלי

לבנאדם שאני אוהבת הכי הרבה בעולם בתקוה שתדע שזה אתה.

אנחנו החברים הכי טובים מאז שאנחנו ילדים קטנים כבר 19 שנה.

אני יודעת עלייך הכל ואתה יודע עלייי ( זה לפחות מה שאתה חושב) כי את הכי חשוב עליי
אתה לא יודע ,אתה לא יודע שאני אוהבת אותך.



היינו ביחד בגן, ביסודי ובתיכון ועכשיו כשאנחנו משרתים במקומות שונים כל לילה כשאתה
חוזר מהמסעות והטירטורים הקשים שאתה עובר אתה קודם מתקשר אליי ומספר לי אייך עבר
עלייך היום.



אני מוצאת את עצמי כל היום חושבת עלייך ומחכה שכבר יבוא הלילה ותתקשר וכשאתה כבר
מתקשר אני לא רוצה שהשיחה תיגמר,

אני שומעת בקול שלך את הגעגועים ואת זה שקשה לך ואתה כבר נשבר (למרות שאתה לא מודה
בזה הרי מי מכיר אותך יותר טוב ממני) ואני רוצה פשוט לרוץ אלייך ולחבק ולנשק אותך
ולעודד אותך אבל אני יודעת שגם אם היית לידי לא הייתי יכולה לעשות זאת בדרך שאני
כלכך רוצה.

אני כלכך אוהבת אותך ואני לא יודעת מה לעשות עם זה זאת לא עוד סתם התאהבות של ילדים
אלא זאת אהבה , האהבה שלי אלייך שהולכת ומתעצמת בכל יום .

אני לא מתכוונת לבוא אלייך ולומר לך מה אני מרגישה כי אם אני יעשה את זה אני לוקחת
סיכון גדול מידי בלאבד אותך או בלהרוס את הידידות המופלאה שיש בנינו.

זהו אני חושבת שאמרתי בערך את מה שרציתי ועכשיו אני פונה אלייך בבקשה שאם יבוא יום
ותקרא את זה ותדע שזה אתה ותרגיש אליי משהו אז אל תפחד לבוא ולומר לי ותיזום משהו
ותהפוך אותי למאושרת מכולן,

אבל אם יבוא יום ותקרא את זה ותדע שזה אתה ולא תרגיש אליי כלום אז אל תבוא אליי
ותבקש ממני לדבר איתך על זה כי ככה אתה רק דורך לי על הפצעים ולכן פשוט תשכך שהמכתב
הזה קיים.



לא משנה מה עוד יקרה בעתיד אני מקוה שאתה יודע שאני תמיד אהיה שם בשבילך לטוב ולרע
ואני יתמוך בך ויעודד אותך ותדע שאני תמיד תמיד יאהב אותך ואתה תהיה האחד והיחיד
בשבילי.



( נ.ב :

אני מקווה שאתה מבין אותי למה אני כותבת את זה פה ולא באה אלייך ומספרת לך כמו
שאנחנו רגילים לספר הכל אחד לשני פשוט אני יודעת שאתה אוהב להיכנס לאתר הזה לקרוא
את המכתבים ( אני מקווה שאתה יודע שאני מתכוונת אלייך) ודבר שני אני לא מוכנה לקחת
שום סיכוי אפילו הקטן ביותר שמשהו בנינו יהרס ).



באהבה ענקית לאחד שאני יאהב לנצח