סיפור שנכתב מהלב

בילינו יחד שנים כל כך רבות, מאז שאנחנו ילדים קטנים. ואני מודה..נהניתי להיות
איתו..נהניתי להיות שלו, לבלות איתו, לדבר איתו על הכל, לספר לו חוויות שעברתי..כל
מי שהיה רואה אותנו יחד היה אומר שזו אהבה אמיתית שאין כמותה עוד.

הכל התחיל מאז שהיינו קטנים, למרות שבהתחלה רבנו הרבה..והוא הציק לי וצחק עלי ואני
עליועברו שנים וגדלנו, הינו בני 14 כשחוינו את הנשיקה הראשונה שלנו, נשיקה אמיתי
ולא סתם דחף פתאומי, נשיקה מלאת אהבה ותשוקה, רובכם תגידו שזה לא יכול להיות כי
הינו ילדים קטני וילדים קטנים לא יודעים מה זו אהבה..גם ההורים שלנו אמרו זאת ואסרו
עלינו להפגש, הם חששו שנעשה משהו שעליו אנו נתחרט בעתיד..אתם כבר יודעים מה זה.אני
בטוחה.

הינו תמימים אבל לא ויתרנו על האהבה שלנו!

את הנשיקה הראשונה שלנו חוינו כשנסענו שני המשפחות, שלי ושל בן, לאילת.

רצינו לבלות שם שבוע והתאכסננו בבית מלון אחד.

הינו אז רק ידידים טובים, מן חברי ילדות כאלה..אבל הכל השתנה בן לילה..

היום עבר די נחמד, סידרנו את הדברים שלנו בחדרים, סיירנו בבית המלון, אכלנו ארוחת
בוקר וכדומה..

בערב הבטיחו לנו מסיבה קטנה ונחמדה ללקוחות בית המלון ושמחנו, אהבנו מאוד מסיבות.

כשהשעה הייתה 9 בערב בן חיכה לי ליד המעלית.

הוא חייך לי כרגיל והלכנו תוך כדי דיבורים אל הלובי כדי לשאול את העובדים איפה
המסיבה.

כשהגענו למסיבה הייתה בה אוירה נחמדה מאוד והחלטנו לרקוד קצת.

ולאחר כחצי שעה בן הציע רעיון מטורף,אך מעניין..

"סיגל..יש לי רעיון! בואי נצא וניקח איתנו כמה פחיות בירה..ננסה לשתות ונראה אם זה
באמת משפיע כמו שאומרים.."אמר לי באוזן תוך כדי ריקוד.

"אבל בן..אם ההורים יתפסו אותנו.."ניסיתי לומר.

"מי אמר שהם יתפסו? מצאתי מקום שאף אחד לא ימצא אותנו שם!" קטע אותי בהתלהבות.

"בן..אני לא יודעת..זה נשמע לי מטורף מדי.." אמר בהיסוס.

"נו מה אכפת לך?פעם אחת בחיים שלך תעשי משהו מטורף!לא יקרה כלום!" הוא המשיך לשכנע
אותי עד שלבסוף כרגיל...הצליח.

הוא אמר לי לחכות לו ליד הכניסה של הלובי ולאחר כמה דקות הביא 3 פחיות בירה ובקבוק
וודקה.

"בואי.." אמר ותפס את ידי כשהוא מושח אותי אחריו.

הגענו למקום מעט חשוך אבל החושך לא מנע מאיתנו לראות עד כמה המקום הזה היה יפה.

"וואו.." אמרתי בחיוך. "מה זה המקום המדהים הזה?"

"אחר הצהריים הסתובבתי בבית המלון ומצאתי אותו ..נכון יפה?" שאל כשניסה לפתוח את
פחית הבירה.

"מדהים!" עניתי בוחנת את המקום.

הוא הצליח לפתוח את הבירה והושיט לי אותה. לקחתי אותה לא בטוחה בעצמי.

"אל תדאגי לא משתכרים מזה כל כך מהר." ניסה להרגיע אותי.

לאחר שפתח גם את שלו הוא מזג לפחית הבירה שלי גם וודקה."מה אתה עושה??" שאלתי.

"אחי הגדול תמיד שותה את זה ככה..הוא אומר שזה טוב!" אמר ומזג גם לעצמו.

"לחיים!" הוסיף ולגם מהבירה שלו.

הבטתי בבירה שלי והתלבטתי..האם זה כדאי לי?

"סיגל את חייבת להפסיק להיות פחדנית ולנסות דברים חדשים בחיים." הוא אמר לי.

"אני לא פחדנית!" עניתי ולגמתי כמה לגימות מהפחית..הטעם היה מעט מר אבל נחמד. שתינו
את הפחיות שלו וגם את הפחית השלישית שתינו ביחד הרגשתי סחרחורת וצחקתי מכל שטות..אף
פעם לפני כן זה לא קרה לי.

"אנחנו צריכים לעשות את זה יותר" הוא צחקק וגם אני צחקתי. לפתע שתיקה השתחררה אבל
בן קטע אותה

"סיגל?" הוא קרה .

"מה?" שאלתי

"אני יכול לנשק אותך?" הבטתי בו מופתעת ומעט מפוחדת. העיניים הגדולות שלו נראו מעט
נבוכות. אולי הוא דיבר כך משום שהיה שיכור..או אולי בעצם אמר את זה כי באמת רצה
לנשק אותי.

"אהה...טוב.." עניתי נבוכה.

הוא החל להתקרב אלי ובדיוק כשהיה ממש קרוב נשמע קול לא מוכר.

"ילדים מה אתם עושים פה בשעה הזאת???" הרמנו את המבטים שלנו וראינו אישה מלאה
עוממדת ומביטה בנו מרוגזת.

.............

"אמא סתם ישבנו שם..לא עשיו שומדבר!!!" ניסיתי לשכנע את אמי שכעסה עלי והענישה
אותי.הייתי אמורה לשבת כל החופשה בחדר שלי ולא לצאת ממנו.

"אני לא רוצה לשמוע כלום! רק ככה תלמדי לקח!"אמרה בקרירות וצאה מן החדר.

הרגשתי כלכך רע, עכשיו אפילו אמא שלי לא סומכת עליי.

עברו שנים ולא התראינו עם בן, ההורים שלנו החליטו שלהפריד בינינו תהיה ההחלטה
הנכונה. הוריו של בן שלחו אותו לפנימיה צבאית בקצה השני של המדינה הוא היה חוזר
לבית פעם בחודש וגם אז לא יכולתי להפגש איתו כי ישנתי אצל סבתא שלי בסופי שבוע.רק
ביום הולדת 17 של בן נפגשנו שוב..

אני מודה..מעולם לא הצלחתי לשכוח את אותו הערב שבו אני ובן כמעט התנשקנו זה היה ערב
מיוחד בשבילי..

בן היה גדול ממני ב3 חודשים וכמה ימים.

הוא היה מתקשר מדי פעם כשהינו בני 15 אבל אח"כ הוא הפסיק ואני לא יודעת מה הייתה
הסיבה לניתוק הקשר בינינו יכול להיות שזה בגלל הוריו ויכול להיות הוא לא רצה יותר
להיות איתי בקשר.

אבל ביום הולדתו הוא כן התקשר אלי.כעת הקול שלו נשמע אחר..מעט שונה..הוא כבר התבגר.

"סיגל?.." הוא קרה לי בטלפון כשעניתי ונזכרתי איך הוא קרה בשמי באותו הערב.

"כן.."עניתי בהיסוס.

"היי..זה אני..בן.." אמה.

"בן?..היי..לא דיברנו הרבה זמן."

"כן..אני יודע.."

"מזל טוב" אמרתי לו.

"תודה,לא שכחת אה?.."

"אני לא שוכחת דברים חשובים.." עניתי.

"תבואי היום? אני עורך מסיבה בבית שלי.."

"אני חושבת שכן..אם לא תהיה להורים שלנו בעיה עם זה.."גיחחתי.

הוא צחק."אני לא אתן להם להתערב יותר..אנחנו כבר בוגרים..לא?"

"כן..לפחות אתה.." צחקקתי שוב.

"צודקת..אבל בעוד כמה חודשים גם את תהיי." הקול שלו נשמע באמת שונה וברגעים
מסויימים הרגשתי שאני מדברת עם אדם זר..עברו בי חששות..האם הוא השתנה?האם הוא נראה
אחרת? ו..האם יש לו חברה?

"טוב..אז אני מקווה שלא שכחת איפה אני גר" הוסיף בגיחוך.

"לא..אל תדאג.."צחקתי.



בערב לבשתי את הבגדים הכי יפים שהיו לי, התאפרתי והתבשמתי.ואח"כ ביקשתי מאחי שיקפיץ
אותי לביתו של בן.

כשהגעתי לשם נראה כי הבית היה מלא באנשים ובקעה מוסיקה רועשת.

נכנסתי לתוך הביית וראיתי כמה אנשים מוכרים, אמרתי להם שלום וחיפשתי במבטי את בן,
לפתע ראיתי דמות מוכרת, נער גבוה עמד עם הגב לכיוון שלי ודיבר עם כמה בנות, אחת מהן
הייתה חברה שלי, שגית היא נופפה לי לשלום והנער הסתובב.....היה הוא!!! בן!!!

הוא השתנה..נראה כל כך טוב! ראיתי את הפתעה על פניו, הוא ניסה להבין האם זו אני
..גם אני השתנתי מאז שנפגשנו בפעם האחרונה...

חייכתי לו הוא התקרב אלי לאחר שאמר משהו לבנות.

"סיגל?" שאל מעט מופתע.

"כן..כל כך השתניתי?" חייכתי לו.

הוא חיבק אותי. "כמה זמן!" אמר.

"כן..כנראה הגורל רצה להפריד בינינו.."גיחחתי ונהניתי מריח הבושם הממכר
שלו...ובעיקר מהחיבוק!

"את כל כך ...שונה..ממה שהיית.." אמר ובחן אותי עדיין המום.

הבטתי לו בעיניים ולפתע שמתי לב לצבע המדהים הזה שמימיי לא ראיתי כמותו..צבע עיניים
מיוחד כל כך..פשוט היפנט אותי..היו בעיניו כמה צבעים..כחול חזק וירוק מעורבב ואפילו
היה מעט אפור..כל כך אדיר..

"גם..אתה..השתנית לא מעט.." אמרתי ושמתי לב שגם החיוך שלו כעת יפה יותר.

"בן..בוא שב איתנו..נשתה איזה בירה.." אמר אחד החברים שלו שישב על הספה עם עוד כמה
חבר'ה.שנינו צחקנו. "גם את זה לא שכחת.?" שאל.

"איך אפשר לשכוח.." המשכתי לצחוק. לפתע הוא הביט בי מבט מוזר..

"את כל כך שונה עכשיו..תמיד היית יפה..אבל עכשיו...את עוד יותר יפה.."הוא חייך לי
כשאמר זאת.

"תודה" חייכתי במבוכה.

"את רוצה לשתות משהו?." שאל.

"אני אשמח לשתות איזו בירה.."אמרתי.

"בירה?..אני רואה שהתגברת על החששות שלך מאז.." חייך.

"כן...השתניתי..לא שכחתי את המשפט שאמרת לי אז.."את חייבת להפסיק להיות פחדנית
ולנסות דברים חדשים.." אתה זוכר?"

"זוכר.." ענה והביא לי פחית בירה.

"לחיים?" אמר כשלקח גם לעצמו.

"לחיים!!!"

בהמשך המסיבה ישבתי עם שגית בזמן שבן דיבר והשתעשע עם החברים שלו.זרקתי אליו מבטים
מדי פעם וראיתי שגם הוא!

כשהשעה היתה כבר 12:30 בלילה יצאתי לגינה לנשום אויר צח.

התיישבתי על הספה המתנדנדת שבילינו אני ובן על הספה הזאת כל כך הרבה בילדותינו, פעם
אחת אפילו ישננו עליה ביחד.

הרוח הייתה נעימה אבל מעט קרירה..בכל זאת אהבתי את האוירה..

"תמיד אהבת להיות לבד.."נשמע קולו.הוא נשען על הקיר כשבידו פחית בירה והביט בי
מחייך חיוך מתוק.

"כן..כנראה שלא השתניתי כל-כך הרבה.." חייכתי לו גם אני.

הוא התיישב לידי ושאל "את זוכרת את הספה הזאת?"

"כן."עניתי."יש לנו הרבה זכרונות יחד." הוספתי.

"זכרונות נעימים.." השלים אותי.

"לא הפסקתי לחשוב עליך למרות הכל.." אמר לאחר שתיקה של כמה שניות.

הבטתי בעיניים שלו והן היו כל כך יפיות לאור הירח..הן היו ממגנטות...לא יכולתי
להוריד מהן את עיניי.

"גם אני לא.." לפתע הורדתי את מבטי.

"סיגל?"

הבטתי בו בשאלה.

"אני יכול לנשק אותך?" שאל.

ופרצנו בצחוק.

"ועכשיו רציני.."אמר כשנרגענו..

"אני יכול לנשק אותך?" שאל שוב...

חייכתי לו."החיוך שלך אומר כן?"שאל

"רק אני מקווה שהפעם לא תתפוס אותנו איזו אישה מפחידה וגדולה" צחקתי.

ואז זה קרה! הנשיקה הראשונה שלנו!!!

"אני אוהב אותך!תמיד אהבתי אותך ומעולם לא הפסקתי לאהוב!" אמר כשהפסיק לנשק אותי.

"גם אני אוהבת אותך...למרות שחששתי שמצאת לעצמך מישהי אחרת.."גיחחתי.

"את צוחקת עלי?..ניסיתי לצאת עם בחורות אחרות..אבל הבנתי שזה אבוד כי את האחת שלי
כבר מצאתי! וזאת את!!!" נישק אותי שוב!!!

איש לא הפריע הפעם פשוט התנשקנו שם..על הספה המתנדנדת שלנו בשעה1 בלילה..כנראה
הגורל רצה שכך זה יהיה...כי מאותו היום בן עבר ללמוד בעיר והפכנו לזוג.ההורים? הם
כבר לא התערבו כי הבינו שאהבה כמו שלנו אי אפשר להרוס.

מקווה שאהבתם:)