האם הוא אוהב אותי? [פרק 6]

נכנסתי לחדר שלו, והסתכלתי באהבה אל עבר הגיטרה החשמלית שלו... הוא לפתע סגר את
הדלת, סיבב אותי אליו כדי שעינינו יפגשו, ונישק לי על השפתיים בעדינות שלא דימיינתי
שהוא יכול אי פעם לנשק..פתחתי את פי ופשוט נמסתי, לשוני כל כך רצתה לחזור ללטף את
לשונו..וידיו עברו על גבי וירדו מעט, הוא כמעט הגיע אל הישבן שלי..ונשאר שם במקום,
מעל.הצמיד אותי אליו בכוח. לפתע הוא התנתק מהנשיקה,לא שיחרר את הידים שלו ממני
וחייך אליי חיוך של מנצח:"אמרתי לך...את תמיד תחזרי לנשק אותי יותר ממה שציפית."

------------

כיחכתי בגרוני וחייכתי אליו:"אבל אתה שנישק אותי!" הוא עולה שוב עם הידיים שלו שוב
לגבי,כאילו מחזיק בי כמו ילדה קטנה ואני עוד עם הידים שלי עולות לעורפו.. "את באמת
עייפה?" הוא שאל, ואני הסתכלתי עליו במבט זוהר, ואז שמתי לב מה אני עושה והוא שוב
נישק אותי אבל במהירות, נשיקה ספונטנית.."כן.מעדיף שאני אתקשר למונית - אני חושבת
שההורים שלי ישתגעו אם אני לא חוזרת היום הביתה.." עניתי ושיחררתי אותו ממני,
והוצאתי את הפלאפון מהכיס, הוא תפס את הפלאפון ואמר:"לא, תתקשרי מהטלפון של
הבית...הטוקמן שלך בסוף יגמר.." הוא חייך אליי כאילו הוא יודע מה הוא אומר..והוא
צודק,לעזאזל! "טוב." עניתי.. הוא חייג למוניות, דיבר ואז ניתק. "עוד 7 דקות המונית
כאן." הוא חיבק אותי ולחש:"יש לך מזל." ציחקקתי:"מזל?למה?" חייכתי אליו
מאושרת..למרות שדיי פחדתי מהתשובה..

הוא ענה:"כי לא הייתי יודע מה לעשות אם היית שוכבת יחד איתי באותה המיטה...ועוד רק
כדי לישון!" הוא דיבר כאילו מספר בדיחה..אבל לי היה הרושם שהוא דיבר דיי ברצינות.

"טוב, אם זה רק בגלל זה...אז LUCKY ME!" מיצמצתי ופתחתי את הדלת של החדר מאחוריו..
הלכתי דיי במהירות כדי לצאת מהבית שלו..

כל מה שיכולתי לחשוב זה - אני יכולה למצוא שלווה ברגע זה?!? פתחתי גם את הדלת של
הכניסה לביתו, רציתי לעוף משם ומהר..לא מעניין אותי שאני חברה שלו - אני לא מוכנה
לכל מה שקורה כאן - ובטח לא היום - ולא ברגע זה ממש...ועוד אין כאן אף אחד שיגיד לי
שאני בטוחה!בטוחה מפני גיא!WTF?!

לפתע גיא תופס אותי מהיד, "אאוץ'.." - צרחתי, הוא מסובב אותי שוב בכוח לכיוונו,
ומושך אותי בחזרה לתוך ביתו..

"מה עובר עליך?!" צעקתי עליו שוב, והוא שם את אצבעותיו על שפתי בכוח:"תסתמי, את
רוצה להעיר את כל השכנים?!", הוא הוציא את אצבעותיו, הסתכל עליי באיום וסגר את
הדלת.



ההמשך יבוא...