האם הוא אוהב אותי? [פרק 5]

"אני מצטער..לא תיארתי לעצמי שיהיה נורא כל כך לישון אצלי.." הוא דיבר בציניות..

טוב נו הוא צודק...הוא היה ידיד טוב..למה שהוא ישתנה בדיוק כשהוא נהפך לחבר?בן זוג
שלי?

"נו, טוב, זה באמת לא כל כך נורא.." חייכתי אליו באושר. הוא כנראה הרגיע אותי עם
הזרוע על כתפי,חיבוק צדדי..

- המונית הייתה קרובה -

לפתע גיא לוחש לי באוזן:"זה נורא ואיום!"

-------------

הוא התחיל לצחוק בקול רם ואני מסתכלת על המונית וחוטפת עוד מבט ממנו, ורואה שהוא
נהנה להפחיד אותי..

ממתי אני נחרדת ממנו??

ואמרתי לו מרוגזת:"אתה סתם מנסה להפחיד אותי.."

הוא הביט בי בהערצה:"ונראה שאני מצליח לעשות זאת.." ושוב התחיל לצחוק..

נכנסתי למונית וגיא אחרי, התיישבנו, גיא מסר לנהג איפה לעצור..כל הנסיעה שתקתי
ורתחתי מעצבים..



מה הוא מנסה לעשות?לפעמים הוא כזה מעצבן שאני מצטערת שאני איתו באותו מקום!

ירדנו מהמונית, לפתע אני מרגישה את הזרוע שלו עוקפת את כתפיי והוא לוחש לי
באוזן:"תירגעי...אני סתם צחקתי..." ומנשק לי על הלחי.

לא רציתי לדבר איתו אבל אז עם היד הפנויה שלו הוא תפס את סנטרי ושאל אותי:"את
סולחת?"

הסתכלת עליו במבט עוין:"סולחת לך על מה?"

גיא מחייך:"נו, קדימה..תסלחי לי אם הפחדתי אותך...זה היה בהומור..כמו שאת אומרת."

אני מורידה את הזרוע שלו ואומרת:"אני סולחת, אז תרגיע."



גיא עוצר אותי בכניסה לבית שלו ואומר:"אני רוצה לראות שבאמת סלחת לי.." אוקיי...

אני שואלת בציניות:"ואני רוצה לישון...אז מה דעתך..?" נעצתי את מבטי בדלת והצבעתי
עליה כאילו נו, תפתח ת'דלת ותן לי מיטה לנוח בה..

"קודם תני לי נשיקה." הוא מחייך אליי...מה אתה מחייך, משהו מצחיק אותך?מעצבן.

"לא רוצה." התחלתי לצחוק למרות שהצחוק הזה היה אמור להיות הפחד שהסתחרר
מסביבי.."טוב, נו," היה לי נמאס מהפרצוף המסכן שהוא שם לי ונתתי לו נשיקה על
השפתיים, ריקה, בלי תוכן, ובלי להט.

"את עוד תירצי לנשק אותי יותר מזה.." הוא פתח את הדלת ונתן לי להיכנס ראשונה..

"אז איפה כל אחד מאיתנו יושן?" אני שואלת - מרגישה בבית..

"במיטה שלי?" הוא מרים גבות ומחייך אליי חיוך זדוני

"אין מקום יותר..טוב?" הוא לוחשלי:"לא." אז אני עונה:"אוקיי, אבל רק אם תחשוב על
משהו באמצע שאני ישנה ואני מבטיחה לך - אני קורעת לך את הצורה" מחייכתי אליו חיוך
מתגרה משלי..

"אווו...קשוחה..." הוא צחק "בא לך לשתות?לאכול משהו?"

"אממ..תביא שתייה..מה שיש." עניתי לו

"קולה?ספרייט?מים מהברז?" הוא חייך ומזג לי קולה.."קחי." ושתה גם הוא מכוס
משלו..שנינו מחייכים אחת לשני,

"בא לך לעלות לראות טלוויזיה קצת או שישר ללכת לישון?"



אוקיי, זו לא הפעם הראשונה שאני ישנה עם גיא..

אבל הפעם ההיא הייתה בכלל בטיול השנתי, ועוד מלא אנשים קרובים היו בסביבה..

ועכשיו, זה..אני וגיא לבד!וזה לא באיזה אוהל בדואי...אלא בתוך הפאקינג בית
שלו!המיטה שלו!

אוףףףףףף, מה אני עושה?מרגישה כל כך דפוקה!



הוא מסתכל עליי מבולבל ואז אומר:"טוב, נראה לי שהתשובה ברורה...נלך לישון ישר!" הוא
לפתע לקח לי את הכוס קולה מהיד וסחב אותי אליו..

"היי, אני לא נכה.." הוא לפתע שיחרר אותי ואמר בכעס:"תפסיקי להיות כזו קרירה
אליי...אני בחיים לא יעשה משהו שיפגע בך..עכשיו - בואי לישון!" הוא תפס לי ביד ולקח
אותי לחדרו.

נכנסתי לחדר שלו, והסתכלתי באהבה אל עבר הגיטרה החשמלית שלו...

הוא לפתע סגר את הדלת, סיבב אותי אליו כדי שעינינו יפגשו, ונישק לי על השפתיים
בעדינות שלא דימיינתי שהוא יכול אי פעם לנשק..פתחתי את פי ופשוט נמסתי, לשוני כל כך
רצתה לחזור ללטף את לשונו..וידיו עברו על גבי וירדו מעט, הוא כמעט הגיע אל הישבן
שלי..ונשאר שם במקום, מעל.הצמיד אותי אליו בכוח.

לפתע הוא התנתק מהנשיקה,לא שיחרר את הידים שלו ממני וחייך אליי חיוך של מנצח:"אמרתי
לך...את תמיד תחזרי לנשק אותי יותר ממה שציפית."





ההמשך יבוא...