המכתב האחרון לי אליך...!/נופרוש המאמוש

בחיים..בחיים לא חשבתי שאני אוכל לכתוב באתר הזה כותרת:"המכתב האחרון"


בחיים לא האמנתי שאני אצליח לשכוח אותך,שאני פתאום יוכל לשנוא כל פגם בך..


בחיים לא האמנתי שאני אמצא מישו שיגרום לי לאהוב אותו יותר ממה שאהבתי אותך..


אז כשנפגעתי ממך בפעם המי יודע כמה החלטתי שאני נדבקת בכאב,אבל פתאום נהייתי


מאושרת,ניסיתי לבכות,אבל פתאום כל היום אני צוחקת...


שבועיים שלמים שהיה חופש ולא ראיתי אותך...


שבועיים של כיף הם היו...ואתה יודע??כשראיתי אותך אחרי השבועיים האלה הלב שלי לא הפסיק לדפוק..


ואז הרגעתי את עצמי...כך בשלוש ימים הראשונים הלב שלי דפק..אבל פתאום התחיל לרדת לי ממך...


ואז הגיע יום העצמאות...הכרתי אותו...באותו רגע נוצר בנינו קליק כזה וכימיה...למרות שהכרנו הרבה לפניי...אבל אףפ'ם לא שמנו ממש לב אחד לשני...


היום אנחנו חברים שבוע..מזל טוב לנו...ואמן ויהיו לנו המון שבועות מלאות אהבה ואושר ביחד..


אתה יודע? בימים האחרונים יצא לי להסתכל עליך הרבה בבצפר...גיליתי שכולך פוזה של


שחקן...אולי כי זה באמת מה שאתה...המשחק נכנס לך לחיים,הסתחררת מהמשחק,שכבר כל מה שאתה אומר או עושה מלווה באיזה סצנה..


הסתכלתי עליך שאתה מדבר עם חבר..שילבת ידיים העלת גבות כאלה וחייכת...בתור אחת


שהסתכלה עליך מהצד זה היה מתנשא מצידך...


פתאום התחלתי להסתכל עליך מזוית שונה ממה שהייתה לי פעם..פתאום אני מסתכלת על "עוד ילד מוזר מהשכבה שלי"


ולא על:"יווו הנה אהובי איזה חמוד אני מתהההה"


עכשיו אני מרשה לעצמי לכתוב את הכותרת "המכתב האחרון"


כבר המון זמן שרציתי לרשום את הכותרת הזאת אבל פחדתי..כי ידעתי שתמיד אני ישוב פה


לכתוב לך..ולכתוב לך..אבל היום אני מרשה לעצמי להגיד זאת רשמית:זהו המכתב האחרון לי אליך...


אז בגלל שזהו המכתב האחרון אני אומרת הכל:אהבתי..הייתי אובססיבית..קנאתי...שיקרתי לעצמי...אשלתי את עצמי...סבלתי..בעיקר סבלתי...


אבל היום אני מרשה לעצמי להגיד לך הכל...כי היום זהו היום שאני כותבת את המכתב האחרון...