לב של אבן

שאלתי אותך אתמול שאלה ולא ידעת לענות לי.

אולי זו שאלה שהתשובה עליה כואבת מאשר את מוכנה להודות, ואולי דבר כזה מעולם לא קרה
לך - תגידי את.

את יודעת מה זה לעלות על מטוס ולדעת שאף אחד לא יתגעגע אלייך?

כי אני יודעת. בזכותו.



הייתי איתו, קיבלתי ממנו פחות מחצי ממה שנתתי מעצמי.

הרשיתי לעצמי להיפתח, להתרגש, להתאהב, להיאבד...

ואז החלטתי, למרות כל האזהרות שתמיד נאמרות בנושא- לומר מה אני מרגישה...לגלות לו
שלמרות שלא תיכננתי...התאהבתי...



את בוודאי יכולה לנחש את גודלו של החץ שפילח את דרכו ללב שלי, חתך אותו לרסיסים
וגרם לו לדמם כאשר הוא לא ענה לי שהוא מרגיש אותו דבר...

למעשה הוא לא ענה בכלל...



תמיד הבטחתי לעצמי שלא אומר ראשונה את המילה. שאחכה לשמוע אותה ואז בשלוות רוח
מוחלטת אודה כי הרגשות זהים גם אצלי.

אבל לאחר שהנחתי לו להיכנס לי ללב, לגוף ולנשמה הרגשתי כי יהיה זה עוול לעצור את
פרץ הרגשות שהתחולל בתוכי.



מאז הכל השתנה.



כרגע אני נמצאת בהמתנה. קיבלתי הצהרת כוונות ברורה מאוד בקשר להמשך צעדיו.

" אל תתאהבי בי אף פעם"...משפט שאף פעם לא נמאס לשמוע.

"אם ארגיש שבמהלך הזמן הקרוב אני לא מתאהב בך ניאלץ לסיים את הקשר הזה,אני לא רוצה
להשלות אותך".



מאוד ראוי להערכה מצד אחד- הכנות.

מצד שני- לא אמרת שלא תשכב עם מישהי שאין לך משהו אליה?



ואז הגיעה הפצצה הגדולה.



דיברנו על כל הצעירים האלה שנוסעים לעבוד חצי שנה בחו"ל ומשם ממשיכים לטייל. דבר
שאתה כבר עשית ואני עוד לא.



" אם הייתי במקומך הייתי עכשיו קם ועושה את זה" אמרת לי.



"ולא היה אכפת לך שאני עוזבת אותך"? שאלתי בעודי מנחשת את התשובה הכואבת והחשש
מתחיל לכרסם בתוכי.



"לא יהיה אכפת לי בכלל". הצהרת בכנות מוחלטת ובלי להניד עפעף.



אז הנה הוכחת לי שאינך מרגיש אליי כלום. חבל שלא חרטת את זה באבן כי אז גם הייתה לי
מזכרת להסתכל בה כל פעם שאשכח למה לא כדאי לנו להיות ביחד.



נכון שאנחנו לא הרבה זמן ביחד-אבל האם הלב שלך כל כך אטום שאם אקום ואעזוב לתקופה
ארוכה זה לא יזיז לך כהוא זה?



"אני אפרגן לך" אמרת.

" אנחנו לא הרבה זמן ביחד, מה את מצפה שאגיד לך " שאלת.



אז בוא ואספר לך משהו, בחור יקר, גם אחרי שבועיים ניתן להיקשר למישהו ברמות כאלה
שיכאב לך אם יקום ויעזוב. לך זה פשוט לא קרה.



איני יכולה להסביר לך את גודל הכאב שמציף את ליבי כאשר אני חושבת על עצמי ממריאה
לאיזו ארץ רחוקה לתקופה ארוכה בידיעה שלא יזיז לך בכלל.



ובוא אגלה לך סוד: אני לא מתכוונת לעשות את זה אבל רק הידיעה שלא יזיז לך שאעשה זאת
הספיקה לי כדי לשקול את זה. למה אתה איתי בכלל??



אז עכשיו תעני לי, יש לך מושג איך זה יהיה לעלות על אותו מטוס ולדעת שמישהו שפעם
נפתחתי אלי ונתתי לו את אותה גישה אסורה לא מרגיש אליי כלום!



" יש לך לב של אבן" אמרתי לו.

כל כך מצטערת שגיליתי לו שאני אוהבת...