אהובי אכזב אותי-פרק ב'

"מזה עיניינך מה אתה מקנא?!"



"ברור שאני מקנא"



"יופי לך"



"יובל אני רק רוצה להגיד לך ש...אני..ש.."



"נו איתי אין לי את כל היום אלייך קדימה"



ואז הוא ניתק..



=======================================



ככה כמעט עבר לו חופש פורים..פתאום ביום רביעי של החופש..מי נזכר להתקשר ולהרוס לי
ת'חופש?!..איתי..



ככה הלכה השיחה :



"הלו"



יובל תקשיבי..תנסי להזכר בילדה שאת חברה שלה ונפגשתם רק פעם אחת.."



"אני לא זוכרת"(באמת לא זכרתי..)



"נו יובל אני יודע שאת יודעת"



"אני לא זוכרת אמרתי לך!!"



"טוב תקשיבי , חבר שלי דלוק עלייך רוצה ת'פלא שלו?"



"לא רוצה שום קרבה עם החברים שלך ביי"



"לא רגע..הילד הזה זה שחר"



שחר הוא סתם חבר של איתי..והוא גם היה חבר של דוברת החברה הכי טובה שילי..



"יופי מה אכפת לי!!"



"טוב יובל תגידי..את קיבלת מחזור?!..אחרי מה שעשינו בלילה?!"

(הוא כניראה היה עם החברים שלו ועשה פוזות)



"איתי תרגיע אנחנו לא עשינו כלום"(באמת לא עשינו)



"כן בטח"



"טוב איתי אין לי ראש אלייך ביי"



ואחרי זה הוא יתקשר עוד אבל תמיד פתחתי ת'פלא וניתקתי..



והנה הגיע יום חמישי..החופש נגמר..בדיוק באתי לבצפר וניתקלתי בו ובחברים שלו..איתי
לא אמר כלום..אבל החברים שלו הסתכלו עליי כאילו אני מפלצת ואחד מהם בא ונתן לי
מכה..=(



ככה עבר לו היום..יום של איתי מסתכל עליי ואני עליו..כמו בכל יום מאז שנפרדנו..אבל
יש משהו שאני לא מבינה..אם הוא לא אוהב אותי..למה הוא לא עוזב אותי בשקט?!



קיצר עבר לו היום..בערב התחברתי..ואיתי שלח לי הודעה..אל תשלחי את חברות שלך
אליי..כי חברה שילי בלי שידעתי שלחה לו לאייסי שלא התעסק איתי..ואני אמרתי לו(אחרי
שהחברה שילי אמרה לי שהיא שלחה לו)..



"טוב"



"וגם אל תשלחי לי הודעות לפלא יותר"



"טוב אמרתי"



"יובלוש רוצה להיות הזונה שילי?"



"סליחה?!..מכוער אני לא רוצה להיות כלום בשבילך אני לא רוצה שום קשר איתך"



"פספסת אווו אווו פיספסת אווווו"



"חהחה איזה מצחיק אתה"



"לא אבל באמת..רוצה להיות חברה שילי?"



"בחלומות שלך יזבל!!"(אבל שתבינו אני כ"כ אוהבת את הבנאדם)



"סתם איכסס מי יגע בך!!"



"עובדה שאתה נגעת"



"אני לא זוכר את זה..מתי?"



"שהייתי מטומטמת"



"אני לא זוכר שהיית מטומטמת"



"אני לא זוכרת שהייתה כזה מגעיל"



"יאללה מה את משחקת אותה..היית מתה לעוד איזה נשיקה קטנטנה ממני"



"איכסס..רוצה כפה?!!!!"



"שתקי"



"אוקי תזכור שאמרת לי שתקי"



"מה?



יזונה שילי..מה?"



ולא עניתי לו הוא שלח לי המון הודעות אבל לא קראתי אותם..



הוא התקשר אליי ואמרתי לו :



"כדי שזה יהיה חשוב"



"יובל תסתכלי דרך החלון..רואה זיקוק?!..קבלי ניתוק"



הוא ניתק..



שוב טלפון ממנו..



אמרתי :



"דיי כבר מה הקטע שלך?!"



נשמע כל אחר לא שלו..בטח מהשינוי כל הזה..



"אידיוט"



וניתקתי..



יום למחורת..יום שישי..בצפר..לא נורא יום קצר..



שוב באותו מקום שראיתי את איתי אתמול..רק שהפעם..הוא כמעט שם לי את הידיים על
המותניים..ועשה לי בעעעע...והוא כזה דפוק..וכל החברים הדפוקים שלו מקללים אותי..



התעלמתי ונכנסתי לכיתה..סיפרתי הכל לחברה ממש טובה שילי בשם לירון..והיא אמרה לי את
הדבר שאני בחיים לא אשכח..



"יובל..לכל בנאדם יש לב נכון?..בלב הזה יש הרבה תכונות..תדמייני שמישהו בא ולוקח לך
את החופש שלך..את יכולת הדיבור..את הרצון לחיות..פשוט לוקח לך חצי ממך..מה היית
עושה?"



"נותנת לו מכות"



"נו את רואה?!..את תלחמי על זה..בדיוק מה שקורה עם איתי..תילחמי..אל תתני לו
לנצח..אבל את לא לבד..כולנו איתך..דוברת אני רותם מיכל שיר טל רחלי עדי יעל ועוד
כמה..כולנו לנעזור לך לנצח במלחמה..אפילו שיהיה קשה"



היא פשוט נתנה לי עוד כח..זה כ"כ עזר לי..



היה הפסקה..יצאתי החוצה לאלונוש(כמו שאמרתי הידיד הכי טוב שילי)

אלונוש תעשה לי טובה..בוא נלך לשבת על המדרגות ושאיתי יחזור מבחוץ(מקום כזה שיושבים
כל הערסים)..הוא יראה אותנו ויקנא..ואלונוש המאמי שילי הסכים..אנחנו עוזרים אחד
לשני בכל מצב..



איתי שונא אותו מוות..הוא כ"כ קנאי..



איתי הגיע והסתכל עלינו במבט של שנאה..אבל הוא לא יכל להגיד כלום..חיחי!!



חיבקתי את אלון וחזרתי לכיתה..אוייי איך ראו שהוא קינא..הוא הסתכל עליי מוזר כזה..



הסתיים הבצפר..מחר יום חדש..עוד יום של באסה כי אני יראה את הפרצוף של איתי..



זהוו...חמודות שילי אני המשיך שיהיה משו..אתן יודעות..זה אמיתי הדבר הזה קורא לי
עכשיו..אוהבת..תותי!!