בין שמיים וארץ -סאנאניס כותבת

בין השמיים והארץ אנחנו מעופפים,

מחפשים מקום לנחות אך לא מוצאים.

נפגשים ונפרדים,

הולכים אך חוזרים.

עד שיום אחד תלכי, ולא תדעי

שאותי כבר לא תראי.

את תנחתי לך

ואני ימשיך לעוף,

גבוהה בין העננים,

אפגש עם המלאכים

והם היו לי לחברים.

לא תראי אותי יותר

וזה ממש עצוב.

תבכי כל לילה

תרדמי

ותקומי בלי אבא.

בלי לדעת

שאני עדיין משקיף עלייך ילדתי,

שומר עלייך ילדתי,

אוהב אותך ילדתי,

ורק משאלה אחת אחרונה בליבי -

שלנצח תזכרי

שאני קיים בנשמתך

בדמך ובזכרונך!