אלוהים שבשמיים על תכח אותי- סאנאניס כותכת

לבד אבל ביחד

מאוחר אבל מוקדם

לחיות תמיד בפחד

לשמוע את טפטופי הדם.

זה המציאות שמאחורי המסכה,

כל כך אמיתי שזה לא נודע.

סוגרת שוב את הדלת ויודעת שאין מוצא,

וכמו שאין יציאה גם הכניסה אסורה.

מסתגרת בתוך עצמי, רק בכדי למנוע פגיע.

יודעת שזה בלתי אפשרי, אבל אני מנסה.

שומעת מאחוריה אותכם צועקים,

מנסים להציל אותי מבפנים.

אבל אני כבר עמוק עמוק בתוך הכאב

הדמעות שזולגות קורעות את הלב.

עכשיו זה לא ביחד, אני עצמי לבד בדד.

עכשיו זה לא מוקדם, כבר מאוחר לתפוס ת'יד.

ועם תפרצו את הדלת לא תראו אותי בוכה.

הנשימה כבר נעצרת, אני מצטערת, אני אשמה!

רק תזכרו שזה לא בגללכם,

האשמה היחידה נופלת על השם.

אלוהים שבשמיים ידע מה יעדי,

וכמו כן ידע מתי יבוא יום מותי.