~~הבן של הבוס שלי.פרק ד'-האחרון.

"כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך?"שאל.

"כן, וגם אני אוהבת אותך!הבן של הבוס שלי" גיחכתי.

הוא הביט בי מבט מוזר ואחר-כך חייך .

"נשמע נחמד.."הוסיף ונישק אותי נשיקה..קשה לתאר במילים..:)

ההורים שלי חזרו לבית לאחר שעתיים ואנחנו החלטנו ללכת לטייל כי ערב כזה נפלא אסור
לבזבז בבית.

זה היה כרגיל מ-ד-ה-י-ם!!! ערב שלם רק אני והוא מטיילים יד ביד.כל-כך
רומנטי...דיברנו, צחקנו ומדי פעם התנשקנו...בקיצור היה נפלא!אפילו לא חשבנו על
הבעיות שלנו באותו ערב.

שמתי לב לכל הבנות ששמו עין על אריאל, לא יכולתי להתעלם מכך, אבל גם לא היתה לי
כוונה להיות קנאית, עובדה שזה עצבן אותי, אבל אין מה לעשות, אריאל באמת היה חתיך..

הוא ליווה אותי לבית כשהשעה היתה כמעט 1 וחצי.

כשהגעתי נכנסתי למיטה לאחר שהחלפתי לטרנינג וישר נרדמתי.

ביום ראשון הגעתי לעבודה ודורון התייחס אלי כרגיל, לא היה שום שינוי בהתנהגותו,
כאילו כלום לא קרה.

כשסיימתי לעבוד והיתי בדרכי לבית התקשרתי לאריאל לשאול מה שלומו ולהפתעתי הרבה ענתה
בחורה.

"שלום?אריאל נמצא שם?" שאלתי אותה בנימוס.

"אממ..הוא לא יכול לענות עכשיו..את רוצה שאני אמסור לו משהו?" היא שאלה.

"לא תודה.."עניתי. "אני אנסה להתקשר יותר מאוחר.." הוספתי וניתקתי לאחר שאמרתי לה
ביי.

לא ידעתי מי הבחורה הזאת ולא רציתי להתחיל במחשבות לא נעימות..סמכתי על אריאל!



השבוע עבר דיי מהר, לא הזכרתי לאריאל את אותה הבחורה..הוא הסביר לי בעצמו מי
היא..:)

כל כך שמחתי שהגיע יום חמישי. בערב סופסוף נפגשנו עם אריאל בכיכר שלנו.

"מה עם אבא שלך?דיברתם?" שאלתי אותו כשנסענו במכונית שלו לכיוון החבר שלו כדי לאסוף
אותו למסיבה שתכננו לנסוע אליה.

"הוא ממשיך עם השטויות שלו, אבל אל תדאגי..יום אחד זה ימאס עליו והוא ייתן לנו
להיות ביחד." אמר בחיוך כשהביט בי , חיוך קטן וגורם לכל-כך הרבה..:)

"אני מרגישה בתוך איזו טלנובלה" גיחכתי.

הוא צחקק והוסיף" זה מה שמייחד את האהבה שלנו"

חייכתי אליו וכשעצרנו ברמזור אדום הוא אמר "אני עדיין מחכה.."

הבטתי בו במבט מבולבל. "לנשיקה שלי.." הוסיף בחיוך קטן.

"אריאל!!!"אמרתי ולא יכולתי שלא לחייך. כמובן נתתי לו נשיקה על הלחי, אבל הוא נישק
אותי בעצמו את אחת הנשיקות הממיסות שלו.

אספנו את תומר, החבר שלו מהבסיס, ונסענו אל המסיבה.

המקום היה גדול והיו לא מעט בני נוער וכשעמדנו יחד עם אריאל ועוד כמה חברים שלו
ודיברנו ראינו אותה- את סיוון החברה לשעבר של אריאל!

היא כרגיל נראתה מדהים וזה גרם לי להרגיש פחות ופחות יפה לידה:(

היא עברה לידו והביטה בנו במבט מזלזל.

תומר זרק אל אריאל מבט מוזר ואריאל הסתכל על סיוון כשעברה לידנו ועשה פרצוף חמוץ
[חיכה אותה] חשבתי שהוא ישמח לראותה, אך שוב אריאל הפתיע אותי לטובה. הוא הביט בי
וחייך חיוך מקסים ואחר-כך נישק אותי מול כולם. ראיתי איך סיוון עדיין הביטה בנו
כשישבה מולנו עם כמה חברות שלה.

בהמשך המסיבה נשארתי עם רועי, אחד החברים של אריאל כשהוא יצא לבחוץ עם תומר ולירון.

דיברנו עם רועי כרבע שעה ואחר-כך יצאנו לבחוץ לקרוא לחבר'ה. אריאל לא היה איתם,
חיפשתי אותו במבטי ואחר-כך ביקשתי מרועי שיבוא איתי לחפש אותו חיפשנו אותו כמה דקות
עד שראיתי..אותו ואת סיוון עומדים קרוב אחד לשניה..קרוב מאוד! התקרבתי אליהם ולפתע
סיוון נישקה אותו..כנראה הם לא ראו אותי.ראיתי איך היא מנשקת אותו וכל כך כאב
לי...כעט הבנתי מה זה לב שבור...כעט הבנתי שלא היתי צריכה להתאהב במישהו כמו
אריאל.עמדתי שם קפואה הרגשתי כל-כך פגועה לפתע אריאל הביט בי ודחף את סיוון.
"יובל..."קרה בשמי, אך לא הקשבתי לו התרחקתי משם..הלכתי לאט בצעדים כבדים.

"יובל חכי רגע.."הוא אמר כשתפס את כף ידי.

שחררתי את כף היד שלי מידו."יובל!!"קרה בשמי שוב כשעמד ממולי כדי לחסום לי את הדרך.

"אריאל..אני מבינה..אתה לא אשם! זו אני!לא היתי צריכה להקשר למישהו כמוך..כבר אמרתי
את זה אתה יותר מדי טוב בשבילי..אין מה להסביר..תודה על הרגעים היפים שגרמת לי
לחוות איתך.."אמרתי והמשכתי ללכת.

"יובל..בבקשה תני לי להסביר.."ביקש כשהלך בעקבותיי.

"אין מה להסביר אריאל..זה בסדר..חזור למסיבה.."עניתי.

"יובל..אני אוהב אותך את לא מבינה?"התעקש ושוב תפס את היד שלי והפעם הצליח לעצור
אותי.

לא יכולתי לעצור את הדמעה שכבר זלגה לי מהעין.

"אל תבכי יובל..בבקשה!!!אני לא יכול לראות אותך בוכה זה הכי כואב לי!!"המשיך והרים
את ראשי בעדינות.

"סיוון היא זו שנדבקה אלי...היא שתתה או לקחה משהו..לא ראית שהיא זו שנישקה
אותי?"שאל אותי וניסיתי להיזכר.

"עזוב אריאל..ראיתי אהבת את הנשיקה הזאת..וזה בסדר אני מבינה אותך..היא בחורה
יפה.." אמרתי והתרחקתי ממנו.

"יובל אל תעשי לי את זה" המשיך.

"בוא ניקח פסק זמן..טוב?" שאלתי אותו למרות שממש לא רציתי להיפרד ממנו, אבל הרגשתי
שיש בזה צורך..

"יובל אני לא רוצה פסק זמן אני אוהב אותך ורוצה להיות איתך!"אמר חד וחלק.

אבל לא הקשבתי לו בפעם הראשונה..תמיד היתי קשובה אליו אבל הפעם זה כבר לא היה אכפת
לי.

המשכתי ללכת.הוא עמד במקום וקרה בשמי כמה פעמים עד שכנראה התייאש.

התקופה שהינו פרודים הייתה התקופה הקשה ביותר בחיים שלי.

הרגשתי שאין משמעות לשום דבר בחיים. בכיתי בלילות..לא חשבתי שאיי פעם בחיים אפגע
כך..



בעבודה ניסיתי להיות מרוכזת ולא לחשוב עליו.

עבר חודש ולא התראינו ואפילו לא דיברנו באיי-סי-קיו.

עד שיום אחד דורון קרה לי למשרד שלו.

"כן דורון רצית משהו?" שאלתי אותו כשנכנסתי למשרד שלו.

"בואי חמודה,שבי" ביקש.

התיישבתי ממולו. "תשמעי חמודה..בהתחלה התנגדתי לקשר שלך עם הבן שלי, אבל אני עכשיו
אני רואה שזה באמת לא סתם קשר כמו כל הקשרים שהיו לאריאל, לפי מיטב הבנתי נפרדתם.."
אמר

"כן.."עניתי בקול שקט.

"הבנתי..כי בזמן האחרון אריאל מתנהג מוזר..הוא הולך בלילה וחוזר בבוקר שתוי.
ולפעמים הוא מסתגר כל היום בחדר בלי לאכול.."הסביר.הרמתי את מבטי וחשבתי שזה בדיוק
מה שאני עושה..מנסה לשון כל היום..העיקר לא לחשוב עליו.

"אולי בהתחלה התנגדתי לקשר שלכם אבל עכשיו אני מבקש ממך שתחזרו להיות ביחד" הוסיף.

הופתעתי מאוד ממשמע אוזני.

"דורון..."ניסיתי לומר."הוא אוהב אותך יובל..בחיים שלי לא ראיתי אותו כך..ותאמיני
לי שאני מכיר טוב מאוד את הבן שלי." קטע אותי.

באותו יום הלכתי לבית ולפתע עלה חיוך מוזר על שפתיי. הוא כן אוהב אותי! חשבתי
לעצמי.

זה היה יום רביעי וידעתי שאריאל בבסיס. התכוונתי לחכות למחר.

למחרת הלכתי לעבודה מאושרת, עם הרגשה טובה.לבשתי את הג'ינס שאריאל אהב לראות אותי
בו וחולצה ורודה- צבע המצב רוח שלי!

רציתי להיות יפה ביום הזה- ביום שאשלים עם הבן של הבוס שלי!

היום עבר נפלא, שקט, נעים ומזג אויר נפלא- יום פשוט מושלם!

השעה הייתה 14:30 כשדורון יצא לפגישה .

לאחר כחצי שעה ראיתי אותו- את אריאל הוא הגיע למשרד והביט בי מבט כל כך מדהים, מבט
אחד שאמר הכל!

הוא הלך לכיוון המשרד של אביו מבלי לומר לי מילה, כנראה דורון אמר לו לחכות לו
במשרד..ידעתי שזה הזמן!זה הזמן להשלים איתו!להגיד לו עד כמה התגעגעתי אליו!

הלכתי למשרד נכנסתי והלכתי בצעדים איטיים לכיוונו.

"היי.."אמרתי בקול שקט.

"היי.."ענה גם הוא כשהביט אל תוך עיניי מבט חודר.

"מה קורה?" שאלתי וחייכתי לו.

"הרבה.."ענה ונשען על השולחן.

"למשל?" שאלתי והתיישבתי על השולחן לידו.

הבטתי בו וראיתי שהזמן עשה לו רק טוב..היה נדמה לי שכעט הוא יותר יפה..אפילו יותר
יפה ממה שהיה לפני הפרידה.

הוא הביט בי ונעמד ממולי כשידיו מונחות על השולחן כדי שלא אוכל להתחמק משם..

"למה את חותרת?" הוא שאל כשהביט בעיניי.

"לכלום.."עניתי בחיוך קטן. הוא המשיך להביט בי עד שנישק אותי!סופסוף!!!

כך חזרנו להיות יחד וכמובן הבנתי שגם הוא אוהב אותי!

אביו כבר לא התנגד לקשר שלנו ואריאל כבר היה יכול לבוא לבקר אותי גם בעבודה, הוא
אפילו הזמין אותי לבית שלו להכיר לי את הוריו(כלומר את אמו..כי את אביו הכרתי
היטב...)

ואני הזמנתי אותו אלי..גם ההורים שלי אהבו אותו..כי הוא היה כל כך נהדר..איך אפשר
שלא לאהוב אותו?!

היתי הכי מאושרת בעולם..כל הבעיות האחרות לא עניינו אותי..רק העובדה שאריאל אוהב
אותי כמו שאני אוהבת אותו גרמה לי לרחף בעננים, כל פעם שיצאנו או הינו לבד..זה היה
כל כך חלומי!

סיוון[?] היא כאילו נעלמה..מצאה לעצמה חבר אחר וכבר לא הציקה לנו כשהינו רואים אותה
במסיבות.

באמת הרגשתי כמו בטלנובלה!טלנובלה עם סוף טוב!

אני מאחלת אהבה כמו שלי ושל אריאל לכולם!!!

את היום שבו הכרתי את אריאל לא אשכח לעולם!!!

כך נגמר..כלומר התחיל הסיפור שלי עם אריאל..הבן של הבוס שלי!!!