שמש וכוכב הצפון - חלק ג'

סיגל ולירז היו חברות טובות שאהבו מכל הלב אחת את השנייה.

כך עבר הזמן, והגיע היום הולדת 17 של סיגל. היא הייתה כל כך מאושרת וביקשה רק מתנה
אחת ליום הולדת שלה. היא רצתה שהידיד הכי טוב שלה והחברה הכי טובה שלה יממשו כבר את
האהבה שלהם ויהיו ביחד.

בתוך ליבה, היא ידעה שזה יהיה קשה ומכה גדולה בשבילה אך לא הייתה לה ברירה אלא
לפרגן מכל הלב לאנשים האהובים עליה.

שלושה ימים אחרי היום הולדת, היה זה יום שני בצהריים.

הייתה שמש בחוץ, אך סיגל הרגישה בקור שרק היא יכלה לחוש בו כי ידעה שזהו היום שבו
היא מאבדת אותו לתמיד.

הכל התחיל בשיחה בערב שהסתיימה במילים:"אנחנו חברים, אבל אנחנו לא רוצים שתיפגעי."

סיגל הרגישה שהיא נחנקת ושאם היא לא תברח להיות קצת לבד היא פשוט תשתגע.

שמה עליה מייד מעיל למרות החום בחוץ, רצה למקום מרוחק ובכתה שעות כמו ילדה קטנה
שאיבדה את האהבה הכי גדולה שלה.

היא רצתה להיות טובה כלפי החברים שלה, אבל הלב שלה לא נתן לה כי החצי השני שלה כבר
לא שלה, הוא של החברה הכי טובה שלה.

סיגל הבינה שכדי להתמודד יש לה רק דבר אחד לעשות, וזה להתאבד.

העיקר לא לראות אותם ביחד, למות כדי לא לסבול כל יום, כל דקה וכל שנייה במחשבה שהם
ביחד.

כך עשתה, החלה להתרחק מכולם, שתתה אלכוהול בלי סוף רק כדי לשכוח הכל, וחשבה על דרך
טובה להתאבד.