יצא ארוך, אך אמיתי וכואב מה אני יעשה עזרו לי.. לילוש-מאוהבת

אבי.. אותך הכרתי ככה סתם במקרה.. זה היה חופש פסח.. אני ישבתי בחוף עם חברה ואתה היית עם עוד 2 חברים, מהרגע הראשון החיוך שלך והצחוק עשו לי משהו, משהו חזק.. הזכרת לי מישהו, מישהו שהיה האהבה הכי גדולה שלי... מהר מאוד זרמנו בשיחה והיה לנו ממש כיף ביחד אחרי כמה שעות גם באה הנשיקה..


באותו רגע שהתנשקנו הייתי כולי צמרמורות וקרה לי משהו שאף פעם לא קרה לי אני פשוט התאהבתי בך בתוך כמה שעות.. ידעתי שאסור לזה לקרות ובטח זה רק עוד סטוץ.. אך ברגשות לא שלטתי וממש התאהבתי.. אתה מהמרכז בכלל ואני מאיזור טבריה! אתה כולה באת לחופשה עם חברים.. העברנו ביחד כמה שעות ואז כשהייתי צריכה ללכת היה לשנינו ממש קשה להיפרד.


קבענו שניפגש גם למחרת בצהריים..כמובן שאני באתי העברנו את הזמן עד הערב, היה לשנינו ממש כיף וידענו שמחר זה היום האחרון שלנו ביחד, כי אתה צריך לחזור למרכז לבית ולעבודה.. היה לנו מאוד קשה כמה שזה נשמע טיפשי ולא אמיתי אבל פשוט היה את ה"קליק" הזה בנינו ופשוט התאהבנו והרגשנו כאילו אנחנו מכירים שנים.. חזרתי בערב..ישבנו אני וחברה שלי ואתה וחבר שלך ..ופתאום חבר שלך אמר לך.. אבי סיפרת לה כבר שאתה נישאר פה לעבוד ולא חוזר איתי למרכז?!


ואני הסתכלתי עלייך והייתי בשוק אני אפילו לא האמנתי לך.. אמרתי לעצמי מה?! בטח הוא עובד עליי אנחנו מכירים כולה יום וחצי יומיים בטוח שהוא לא ישאר פה.. בכל מקרה נישארתי לישון איתך העברנו את הלילה הכי כיף בעולם..הכרנו ממש לעומק וצחקנו ודיברנו והיתה המון אהבה  בנינו באותו הלילה.. הייתי הכי מאושרת בעולם והלכתי לישון עם חיוך לידך.


באמת.. בצהריים חבר שלך אירגן את כל הדברים שלו ואתה נשארת פה בצפון.. הבעייה היתה שלא היה לך פלאפון, אז רשמת את המספר שלי על חתיכת דף,ואותו הכנסת לתוך המכנס.. המכנס שאיתו בטח נכנסת לים!!! אמרת לי שאתה תיהיה איתי בקשר.. איפשהו באמת הקשר הזה די היה בידיים שלך כי לי לא היה איך להשיג אותך..


בערב של אותו יום לא התקשרת.. אני נסעתי עם חברות וידידים לאיזה מסיבה.. לפני זה עברתי דרך הקיוסק שבו אתה התחלת לעבוד..ראיתי אותך יושב שם לבד וישר התנשקנו .. שאלתי למה לא התקשרת ,אמרת שכרגע קמת ואני אמרתי לך בסדר מאמי אני יוצאת למסיבה תדבר איתי.. הבטחת שנעביר את הלילה ביחד ואתה תנסה להגיע לשם או לפחות להתקשר.. נפרדנו בנשיקה ארוכה..


אבל.. לא ידעתי שזאת תיהיה הנשיקה האחרונה ממך, אני כותבת את המכתב ובכוכה


אני בוכה כי אני לא יודעת איפה אתה עכשיו ועם מי.. הפחד הכי גדול שלי זה שאבד לך המספר שלי ושלא ניפגש עוד לעולם.. היו לי חברים חצי שנה ושנה אבל איתך הרגשתי בתוך יומיים מה שהרגשתי אליהם בתקופה ארוכה..מאותו יום אני הולכת לקיוסק בחוף ואומרים לי שמיום שבת