למה אני תמיד מתאהבת במי שלא צריך? פרק 1

אז ככה...אני קורל בת 14 וחצי והסיפור שלי מתחיל כשבאתי לעשות ביביסיטר אצל
משפחה שאני לא מכירה.



ישבתי בבית ראיתי טלויזיה ופתאום היה לי פלאפון, עניתי

"היי קורל מדברת שרית מהבית ספר" שרית הייתה אחת המורות האהובות עליי וביקשתי ממנה
שתסדר לי עבודה..

"שלוםם שרית, מה שלומך?"

"בסדר חמודה..את שומעת? זוכרת שביקשת ממני לסדר לך עבודה? אז סידרתי לך אצל חברה
שלי, היא הולכת לחוג ריקודים ואין לה עם מי להשאיר את הילדה שלה כי הבנים שלה לא
אחראים מספיק לטענתה אז אמרתי לה שאני מכירה מישהי אחראית שיכולה לשמור עליה"

שתקתי, לא ציפיתי ששרית תסדר לי עבודה כ"כ מהר

"וואיי תודה..איפה זה ומתי?"

"אממ זה היום בשעה 5..תרשמי את הכתובת.."

רשמתי את הכתובת והיא המשיכה לדבר "כשתגיעי היא לא תהיה בבית, הבנים שלה יהיו, הם
יודעים שאת צריכה לבוא..כשהיא תחזור היא כבר תדבר איתך על שעות וכל השאר..אוקיי?"

"אוקיי" אמרתי לה "תודה"

"אין בעד מה, להתראות..אל תשכחי להגיע"

ניתקתי..נהייתי שמחה..

השעה הייתה 4 וחצי, הלכתי להתארגן..לא לבשתי משהו מיוחד..לבשתי מיכנס טרנינג של
סקטור גופיה ומעל ג'קט של המכנס [של החליפה]. לקחתי פלאפון והשארתי לאימא שלי פתק
"אימא יצאתי לעשות ביביסיטר..אני יסביר לך הכל אחר כך..אני בפלא אוהבת אותך קורל".
יצאתי לכתובת ששרית נתנתה לי, כשהגעתי נבהלתי קצת..פחדתי להכנס לשם, מה אני יגיד?
אבל אזרתי אומץ..עליתי ודפקתי בדלת, חיכיתי 2 שניות שיפתחו לי ואז פתחו..

"שלום" אמרתי בהיסוס "אממ באתי.." הוא לא נתן לי להמשיך..

"את בטח הילדה שבאה לשמור על אחותי עדן..לא חשבתי שישלחו ילדה יפה כ"כ..תכנסי"
הסתכלתי עליו מוזר, אני לא מהבנות האלה ששותקות כשאומרים להן שהן יפות, אני נוהגת
לענות על כל דבר אז לא יודעת למה לא הצלחתי לענות לו.

"את רוצה לשתות?" הוא שאל..הוא היה לא יפה במיוחד, נמוך כזה עם עיניים שחורות
גדולות מדהימות..הוא היה ממ חמוד.

"לא תודה" עניתי בנימוס

"אוקיי...חכי כאן אני הולך להביא את אחותי" הוא אמר ויצא מהחדר. כשחזר הייתה בידיו
הילדה הכי יפה ומדהימה שראיתי בחיים שלי.."היא מדהימה" אמרתי לו

"נכון..והיא הדבר הכי חשוב לי בעולם" הוא אמר לי, שתקנו לרגע ואז התעשטנו "טוב אני
יוצא לשכונה..את נישארת איתה נכון? אחי צריך לבוא עוד מעט, אם באלך תצאי איתה
החוצה, אם את צריכה משהו אני משאיר לך את מספר הפלא שלי כאן" הוא אמר מהר, רשם את
המספר שלו מהר על נייר, חייך ויצא.

לקחתי את הילדה על הידיים שלי והיא התחילה לבכות..הבנתי שהיא רוצה לאכול, לקחתי את
הבקבוק והבאתי אוכל.

הסתכלתי על הפתק שהוא רשם בו את המספר שלו "אביאל" קראתי בקול וחייכיתי..מה יש לי?

הרדמתי את הילדה והתישבתי להסתכל עליה, פתאום שמעתי את הדלת ניפתחת, ניגשתי לכיוון
הדלת.

"מי הילדה היפה שנימצאת בבית שלי?"

"אני קורל, באתי לשמור על אחותך ואתה בטח אחיו התאום של אביאל, אני טועה?"

"לא את לא טועה" הוא חייך והביא לי נשיקה בלחי.."איפה עדן?" הוא שאל

"היא כרגע נירדמה" עניתי לו

הוא ניכנס לכיוון המטבח ושאל אותי אם אני רוצה לאכול משהו, אמרתי לו לא.

ניגשתי חזרה לילדה ואז שמעתי אותו צועק "קורל..בואי תשבי איתי, עזבי אותה היא ישנה"
באתי והתיישבתי לידו..התחלנו לדבר על כל מיני דברים ולאט לאט התקרבנו, הרגשתי משהו
בתוכי אבל בפנים ידעתי שאני לא רוצה אותו, אני רוצה את אחיו..אביאל.

המשכנו לדבר ואז הוא שאל אותי עם יש לי חבר, אמרתי לו שלא אבל שאני מעוניינת
במישהו..פתאום הוא התקרב אליי ושאל אותי אם אני במיקרה לא מעוניינת בו..הסתכלתי
עליו ואמרתי לו "במיקרה לא" הוא שתק ואז בחוצפה שיש לו הוא אמר "אז תתחילי
להתעניין" ונישק אותי..התנשקנו...



* * *