ואני לא אדע....

האם קראת לי בני?


כשנפלת על האדמה הזרה


האם רצית שאושיט ידי


ואמשוך אותך מן התופת היום,


אצמיד אותך אל חיקי


וארגיעך בטלטול איטי....


 


האם קראת לי בני?


וכשפגע בך האויב ונפלת כואב


האם כל גבך נפלת,


וראית כוכבים מנצנצים בחשכה


או שמא על פניך נפלת,


והרחת ריחה של אדמה צרובה....


האם ידעת שזהו סופך?


ילד שלי,בני האהוב,


ימים חוליפם אך הלב כאוב


גופי וליבי מסרבים להאמין


שאני,שזכיתי לראות את ענייך נפקחו


כשבאת לעולם,


לא אדא איך עצמת אותן


כשנלקחת מהעולם.


 


האם לעולם לא אדע?


אולי אמצא נחמה בצקווה שלא הספקת כלל להבין


שזוהי נשמתך האחרונה,


שנפלת ונרדמת לחלום מתוק


שרק אני,החיים,יודעים שלנצח תשתוק.


ואני,רציתי כל כך לדעת בני


האם קראת לי:"אמא הצילי אותי".


האם שמעת את זעקות חברייך הנופלים?


האם ידעת שאתה עולה איתם למרומים?


 


אך אני לא אדע לעולם...


האם מן החשכה קראת לי בני?