📚 סיפורי אהבה
מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך
👁️
1,144 צפיות
💬
3 תגובות
התקופה שעברתי...לא הייתה קלה...כל כך בכיתי, כל כך סבלתי!
רציתי שזה יחזור להיות כמו שהיה...
תמיד סבלתי...תמיד היו יורדים עליי שאני מכוערת ושמנה...וזה היה נכון...
תמיד חשבתי שעדיף לי למות!אף פעם לא יהיה לי חבר או חברה אמתית...
באיזשהו שלב לקחתי את החיים שלי ברצינות ועשיתי לעצמי שידרוג חח אם אפשר לקרוא
לזה....
ירדתי במשקל, שינתי את הלבוש ... שחזרתי לבצפר...כל מי שירד עליי עד כיתה ט' שתק,
לא היה להם מה לומר!
טוב...אני אספר קצת על עצמי...קרואים לי אוראל, יש לי חיים דיי קלים חח לא חסר לי
כלום... רק חסר לי שקט!!!
הכול התחיל שהכרתי אותו...הוא היה חלומי...אף אחד לא יכל להפריד... היינו זוג
מושלם!
אבל משום מה כולם עשו לנו עיין רעה!!!
הייתי איתו שנתיים וחצי...במשך כל הזמן הזה החלפתי איזה 20 אלף חברות...אף אחת לא
באמת היו לצידי...לא כמו אהובי...לא כמו אורי שלי...
אורי היה הראשון שלי...ואני כל כך שמחה שזה הוא ... הוא נתן לי להרגיש
שלמה...שמצאתי את הנפש התאומה שלי...
לפני כמה חודשים היה לנו ריב ענק והוא פגע בי כל כך...
הוא ידע עד כמה שבכיתי , עד כמה שנפגעתי והיה לו קשה עם זה... אחד החברים שלו (כמה
שאני שונאת אותו על מה שהוא עשה ) אמר לו בו תשתה קצת , לא יזיק...
אורי תמיד ידע לשתות...הוא אף פעם לא השתכר תמיד היה בהכרה לא כמו החברים שלו...
אבל הפעם...הפעם כל כך כאב לו על מה שעשה לי...כאב לו שאני לא מפסיקה לבכות... והוא
לא היה שפוי הוא שתה כל כך הרבה...עד שחברה שלו לשעבר אורטל ניצלה את זה...והוא בגד
בי!
משהו שעד עכשיו זה לא קרה...אין לו סיבה...מי בוגד אחרי שנתיים ו3 וחצי חודשים?!?!?
מי?!?!?
בבוקר אחרי שאמרו לו מה הוא עשה ...אורי התחיל לבכות וישר בא אליי...התחנן אליי
שאני אסלח לו...
שהוא סיפר לי את זה , לא יכלתי לבכות , לא יכלתי לזוז , אחרי כמה דקות של שתיקה
התחלתי לרעוד הרגשתי שעולמי קורס ואני לא יכולה לעצור...אני לא יכולה למנוע את
זה...
התחלית לצעוק עליו, איך יכול לעשות לי את זה אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, אחרי כל מה
עברתי בשבילך! נפלתי על הריצפה התחלתי לבכות...אורי התקרב אליי לאט לאט חיבק
אותי...הייתי כל כך זקוקה לחיבוק שלו...לא רק שהוא אהבת חיי, הוא גם הידיד הכי טוב
שלי , היומן שאני יכולה לסמוך עליו!!!
ביקשתי ממנו לעזוב אותי..אני זקוקה לזמן...הוא הבין אותי ואמר לי שכל זמן שאני
צריכה אותו הוא יהיה שם, רק שאני אקרא לו...
הלכתי לטייל קצת..יצאתי החוצה לנשום אוויר.. היה רוח קרירה בחוץ , הלכתי לים איפה
שכל קיץ היינו הולכים כל הזמן...הבנתי שכל מקום בעיר שלי מזכיר לי את אורי...הבנתי
שאם אני לא יצא מפה קצת אני לא אצליח לחשוב, אני לא הצליח להתגבר....
כשחזרתי הבייתה כינסתי את אמא ואבא שלי סיפרתי להם שאני ואורי נפרדנו(לא סיפרתי
למה), וביקשתי מהם שלתקופה מסוימת אני לא אגור פה... ההורים שלי הבינו , הם התקשרו
לחברים שלהם, הבן שלהם שנה מעליי... אז עברתי לשם,אבל לפני שעברתי לשם...לרחובות...
הלכתי לומר שלום לאורי, אני יודעת שאתן חושבות שזה טעות, אבל שכבתי איתו, עוד הפעם
...אחת מהרבות...הוא אמר לי שהוא מבין אותי ושהוא יחכה לי כמה זמן שאני רוצה...
ברחובות היה לי נחמד... הכרתי שם ילדים , הכרתי בנים אבל לא יכלתי...לא יכלתי לסמוך
על אף אחד...אבל גם לא יכלתי להיות עם מישהו שהוא לא אורי...
כל שבוע שבועיים הייתי חוזרת לבית שלי...כל פעם הייתי רואה את אורי... לא יכלנו
שלא, היינו בוכים כל פעם, היינו מתחבקים, היינו פשוט אוהבים! שהייתי איתו הייתי
אותה ילדה טובה כמו פעם... שהייתי איתו שכחתי מה שהיה... העדפתי לא לזכור...
שחזרתי לרחובות התחילו כל הכאב...הדרדרתי התחלתי לעשן...לשתות, ואורי, אורי ידע
מהכול...כל יום היינו מדברים בטלפון, הוא תמך בי , כאילו הוא לידי...
אחרי חודש ככה אפילו יותר... הכרתי מישהו גיא...הוא היה כמו הידיד הכי טוב שלי,
ידעתי שהוא התאהב בי אבל אני ... לא יכלתי לאהוב מישהו שהוא לא אורי...
אני זוכרת איזה יום זה היה יום רביעי גיא אמר לי לצאת החוצה...יצאתי כמו תמיד מחוץ
לבית של חברים של ההורים שלי , הוא אמר לי שהוא לא יכול יותר ושאני אתן לו הזדמנות,
אמרתי נו טוב אולי אני אשכח את אורי, הייתי איתואיה חודש שלא סיפרתי לאורי, לא
רציתי לשבור לו את הלב, כמו שהוא עשה לי.
שהייתי נפגשת איתו לא יכלתי שלא ללטף את השפתיים שלו...ידעתי שאסור לי=[[
עד שיום אחד סיפרתי לו...הוא לקח את זה ממש קשה...החלטתי שבאותו ביום אני עוזבת את
גיא וחזורת הבייתה... שחזרתי ראיתי את אורי....
מקווה שאהבתם...תגיבו=]]
רציתי שזה יחזור להיות כמו שהיה...
תמיד סבלתי...תמיד היו יורדים עליי שאני מכוערת ושמנה...וזה היה נכון...
תמיד חשבתי שעדיף לי למות!אף פעם לא יהיה לי חבר או חברה אמתית...
באיזשהו שלב לקחתי את החיים שלי ברצינות ועשיתי לעצמי שידרוג חח אם אפשר לקרוא
לזה....
ירדתי במשקל, שינתי את הלבוש ... שחזרתי לבצפר...כל מי שירד עליי עד כיתה ט' שתק,
לא היה להם מה לומר!
טוב...אני אספר קצת על עצמי...קרואים לי אוראל, יש לי חיים דיי קלים חח לא חסר לי
כלום... רק חסר לי שקט!!!
הכול התחיל שהכרתי אותו...הוא היה חלומי...אף אחד לא יכל להפריד... היינו זוג
מושלם!
אבל משום מה כולם עשו לנו עיין רעה!!!
הייתי איתו שנתיים וחצי...במשך כל הזמן הזה החלפתי איזה 20 אלף חברות...אף אחת לא
באמת היו לצידי...לא כמו אהובי...לא כמו אורי שלי...
אורי היה הראשון שלי...ואני כל כך שמחה שזה הוא ... הוא נתן לי להרגיש
שלמה...שמצאתי את הנפש התאומה שלי...
לפני כמה חודשים היה לנו ריב ענק והוא פגע בי כל כך...
הוא ידע עד כמה שבכיתי , עד כמה שנפגעתי והיה לו קשה עם זה... אחד החברים שלו (כמה
שאני שונאת אותו על מה שהוא עשה ) אמר לו בו תשתה קצת , לא יזיק...
אורי תמיד ידע לשתות...הוא אף פעם לא השתכר תמיד היה בהכרה לא כמו החברים שלו...
אבל הפעם...הפעם כל כך כאב לו על מה שעשה לי...כאב לו שאני לא מפסיקה לבכות... והוא
לא היה שפוי הוא שתה כל כך הרבה...עד שחברה שלו לשעבר אורטל ניצלה את זה...והוא בגד
בי!
משהו שעד עכשיו זה לא קרה...אין לו סיבה...מי בוגד אחרי שנתיים ו3 וחצי חודשים?!?!?
מי?!?!?
בבוקר אחרי שאמרו לו מה הוא עשה ...אורי התחיל לבכות וישר בא אליי...התחנן אליי
שאני אסלח לו...
שהוא סיפר לי את זה , לא יכלתי לבכות , לא יכלתי לזוז , אחרי כמה דקות של שתיקה
התחלתי לרעוד הרגשתי שעולמי קורס ואני לא יכולה לעצור...אני לא יכולה למנוע את
זה...
התחלית לצעוק עליו, איך יכול לעשות לי את זה אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, אחרי כל מה
עברתי בשבילך! נפלתי על הריצפה התחלתי לבכות...אורי התקרב אליי לאט לאט חיבק
אותי...הייתי כל כך זקוקה לחיבוק שלו...לא רק שהוא אהבת חיי, הוא גם הידיד הכי טוב
שלי , היומן שאני יכולה לסמוך עליו!!!
ביקשתי ממנו לעזוב אותי..אני זקוקה לזמן...הוא הבין אותי ואמר לי שכל זמן שאני
צריכה אותו הוא יהיה שם, רק שאני אקרא לו...
הלכתי לטייל קצת..יצאתי החוצה לנשום אוויר.. היה רוח קרירה בחוץ , הלכתי לים איפה
שכל קיץ היינו הולכים כל הזמן...הבנתי שכל מקום בעיר שלי מזכיר לי את אורי...הבנתי
שאם אני לא יצא מפה קצת אני לא אצליח לחשוב, אני לא הצליח להתגבר....
כשחזרתי הבייתה כינסתי את אמא ואבא שלי סיפרתי להם שאני ואורי נפרדנו(לא סיפרתי
למה), וביקשתי מהם שלתקופה מסוימת אני לא אגור פה... ההורים שלי הבינו , הם התקשרו
לחברים שלהם, הבן שלהם שנה מעליי... אז עברתי לשם,אבל לפני שעברתי לשם...לרחובות...
הלכתי לומר שלום לאורי, אני יודעת שאתן חושבות שזה טעות, אבל שכבתי איתו, עוד הפעם
...אחת מהרבות...הוא אמר לי שהוא מבין אותי ושהוא יחכה לי כמה זמן שאני רוצה...
ברחובות היה לי נחמד... הכרתי שם ילדים , הכרתי בנים אבל לא יכלתי...לא יכלתי לסמוך
על אף אחד...אבל גם לא יכלתי להיות עם מישהו שהוא לא אורי...
כל שבוע שבועיים הייתי חוזרת לבית שלי...כל פעם הייתי רואה את אורי... לא יכלנו
שלא, היינו בוכים כל פעם, היינו מתחבקים, היינו פשוט אוהבים! שהייתי איתו הייתי
אותה ילדה טובה כמו פעם... שהייתי איתו שכחתי מה שהיה... העדפתי לא לזכור...
שחזרתי לרחובות התחילו כל הכאב...הדרדרתי התחלתי לעשן...לשתות, ואורי, אורי ידע
מהכול...כל יום היינו מדברים בטלפון, הוא תמך בי , כאילו הוא לידי...
אחרי חודש ככה אפילו יותר... הכרתי מישהו גיא...הוא היה כמו הידיד הכי טוב שלי,
ידעתי שהוא התאהב בי אבל אני ... לא יכלתי לאהוב מישהו שהוא לא אורי...
אני זוכרת איזה יום זה היה יום רביעי גיא אמר לי לצאת החוצה...יצאתי כמו תמיד מחוץ
לבית של חברים של ההורים שלי , הוא אמר לי שהוא לא יכול יותר ושאני אתן לו הזדמנות,
אמרתי נו טוב אולי אני אשכח את אורי, הייתי איתואיה חודש שלא סיפרתי לאורי, לא
רציתי לשבור לו את הלב, כמו שהוא עשה לי.
שהייתי נפגשת איתו לא יכלתי שלא ללטף את השפתיים שלו...ידעתי שאסור לי=[[
עד שיום אחד סיפרתי לו...הוא לקח את זה ממש קשה...החלטתי שבאותו ביום אני עוזבת את
גיא וחזורת הבייתה... שחזרתי ראיתי את אורי....
מקווה שאהבתם...תגיבו=]]





💬 תגובות (3)
צריך להיות אופטימים ולא לחשוב על זה וזה יבוא!! :)
אין לך מושג כמה ריגשת אותי וכמה שאני מזדהה עם מה שכתבת..
כל מה שאני יכתוב פה זה יהיה כלום לעומת מה שאני רוצה להגיד לך..פשוט לא יוצאות המילים..
בובה=>יש לך את זה..אהבתי..!
מאחלת לך שהנסיך שלך יבוא..ויציל אותך..
עם נשמה כזאת יש לך למה לצפות.!!
אוהבתתתתת
-ואנית-
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות