«::*°• את או אני (פרקים 1,2,3,4,5,6,7,8)•°*::» / סילבסטר החתול.

פרק ראשון:

=======

"שלום, הגעתי לטל?" לא מאמי, זאת טעות,

אוקיי, סליחה, לחייג מספרים בשבילי זה לא פשוט,

היא צחקה ואמרתי: "לפחות התקשרתי אז בואי נדבר,

אולי ייצא משהו, מצידי קטן: ידידים ולא יותר".

התאהבתי בקול שלה, הקול שלה היה מדהים,

בשנייה התאהבתי בו, זה היה אותי מרדים,

מרדים בחלום מתוק עליה, חלום שקיים רק בסרט,

חלום על הילדה המתוקה, הילדה היחידה ולא האחרת!

המשכנו לדבר בטלפון במשך הימים, מידי פעם,

בכל פעם שדיברתי איתה, הלב שלי פשוט נדם.

לא ראינו אחד את השני, הפגישה תהיה עיוורת,

אמרתי לה שזאת כולה פגישה ושלא תהיה ממנה חיוורת.

אבל הלבבות אמרו את שלהם והחסירו ביחד פעימה,

האף הפסיק לנשום ובעצם הופסקה לה אותה נשימה,

אבל אז קבענו להיפגש מול הבר, רק אני ואת,

עברו הדקות ולך אני מחכה, אבל עוד לא הגעת.



פרק שני:

======

אבל אז קבענו להיפגש מול הבר, רק אני ואת,

עברו הדקות ולך אני מחכה, אבל עוד לא הגעת.

לפתע ראיתי מישהי שאת נשמתי אליה סחפה,

היא התקרבה: שלום, סילבסטר? ואת ידיי היא עטפה.

אמרתי לה כן, את יותר יפה מכל הכוכבים שזורחים מעל,

נתתי לה נשיקה בלחי, "נעים מאוד סילבסטר" – "נעים מאוד גל",

גל? איזה שם יפה, את סחפת אותי ללב שלך ממש כמו בים,

בדיוק כמו השם שלך שסוחף אותי למזח, ככה זה יישאר לעולם.

את הסמקת, פנייך האדימו מאוד, אפילו במיוחד!,

וזרקת: מי יודע אם זה יהיה לעולם? אולי אתה לא האחד?,

הייתי נבוך כמובן מהתגובה אבל אז לי קרצת בעינך היפה,

ואמרת: "אני לא אסחוף אותך כמו גל, אלא כמו סופה".

"ככה זה יהיה יותר חזק, עם יותר הרבה הנאה",

אמרתי לך: "מתוקה!! העיקר שהגענו להבנה.",

הלכנו לים ואמרתי לך שהרבה גלים אותי מחבקים כמעט,

התקרבת אליי ואמרת שעכשיו גם את והתחלנו מנשקים בלהט.



פרק שלישי:

========

הלכנו לים ואמרתי לך שהרבה גלים אותי מחבקים כמעט,

התקרבת אליי ואמרת שעכשיו גם את והתחלנו מנשקים בלהט.

השעה הייתה אחר הצהריים, השמש התחילה לשקוע,

אמרתי לך: "איזה רומנטי, לפגישה הבאה צריכים לקבוע".

כמובן שחייכת ואמרת: "בטח מתוק, ברור,

אמרנו שנהיה ביחד לעולם וזה מבחינתי סגור".

התאהבנו ממש, בחיים לא היה לי כזה קליק,

היופי שלך, הקסם שלך והאהבה, הכל אותי הדליק.

נפרדנו בעוד נשיקה וכמובן שבעוד חיבוק ענקי,

הלכתי ופתאום "אני אוהב אותך", שמעת מישהו זעק,

הסתובבת לאחור וראית אותי עם זר פרחים כחול ואדום ביד,

אמרתי לך שתריחי אותם ותיזכרי בי כל פעם שתרגישי לבד.

"תודה מאמי, ברור שאני לא ארגיש לבד, הרי אתה הוא המלאך,

אתה שומר עליי אז המחשבה שאני ארגיש לבד כבר מראשי תישכח,

חייכת כמובן ואמרת לי שאני הכי חמוד שפגשת וכמובן מאוד רומנטי,

ולדברייך הוספת: "אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד זה שילוב קטלני".



פרק רביעי:

=======

חייכת כמובן ואמרת לי שאני הכי חמוד שפגשת וכמובן מאוד רומנטי,

ולדברייך הוספת: "אני ואתה, אתה ואני, שנינו ביחד זה שילוב קטלני".

הלכתי לביתי, המחשבות היו עלייך כל הזמן, אהבנו לגמרי, אהבנו מאוד,

אפילו הפתעתי אותך: "אני אוהב אותך יותר מאת עצמי" לחשתי בסוד.

התכתבנו בהודעות הSMS בפלאפון, עברו הימים וגם הלילות,

כל לילה הסתכלתי לשמיים ומכל כוכב ביקשתי משאלות,

שאם ניפרד שנשמור על קשר, אבל רציתי שנהיה ביחד תמיד,

רציתי שממש כמו ברק ורעם בינינו אף אחד לא יצליח להפריד.

סיפרתי לך על המשאלות ואת סיפרת לי על החלומות,

"איזה מתוק" אמרתי לי, "אשאר איתך בכל העולמות",

ניתקנו את השיחה כמובן בעד כמה שאני אותך אוהב,

"אוקיי מתוקה, לילה טוב, אוהב יותר ממה שכל אחד חושב!",

"לילה טוב בונבון, אוהבת אותך יותר ממה שכל אחת חושבת,

ותהיה בטוח שאמשיך גם עכשיו כשבמיטה אני שוכבת",

חלפו הימים ונפגשנו שוב אך תמיד קרה את אותו הדבר,

הגעגועים ממש היכו בי כל פעם מחדש, העולם היה מואר.



פרק חמישי:

========

חלפו הימים ונפגשנו שוב אך תמיד קרה את אותו הדבר,

הגעגועים ממש היכו בי כל פעם מחדש, העולם היה מואר.

אמרתי לך שאת יותר מתוקה משוקולד ואפילו יותר מדבש,

אבל זה לא היה צריך להיות לך דבר כל כך חדש.

עברו החודשים ונשארנו חברים, אמרת לי: "אני תמיד שלך!",

האהבה הייתה בעננים, היא בכל יום יותר מהיום הקודם פרחה,

ואז הגיע התאריך הכי חשוב שלי, תאריך ההתגייסות לצבא,

נישקתי אותך וחיבקתי אותך, הייתה בינינו כל כך אהבה!.

"אני מפחדת שכשתילחם לא תמות או שתהיה בשבי",

מתוקה, אני כבר בשבי, של יופייך, על דבר גרוע אל תחשבי!,

טוב מתוק אבל תחזור בשלום, אני אתגעגע אליך מתוק,

נתתי לך נשיקה וחיבוק אחרון, רציתי להישאר ולהגיע רחוק.

אבל אז הגיע האוטובוס ועליתי עליו, נופפתי לשלום,

"ביי ביי מאמי, אני אחשוב עליך, תחשוב עליי, כל היום!",

- "אוקיי מתוקה, המטרה תושג, כלום אותי לא יעצור,

הרי הבטחתי ומילה שלי בחיים אני לא אשבור!



פרק שישי:

=======

- "אוקיי מתוקה, המטרה תושג, כלום אותי לא יעצור,

הרי הבטחתי ומילה שלי בחיים אני לא אשבור!

חלפה עברה לה שנה שלי בצבא וכמובן שהיינו יחד,

אמרתי שאני אלחם למען המדינה וכמובן לנצח את הפחד.

הפחד ממך, פחדת שאני באיזה יום ייהרג,

הרגשתי שאת כמו אבא שלי שרק דואג ודואג,

"אל תדאגי, אני אשמור עליי כמו שאני שומר על ליבך,

תהיי בטוחה שזה מה שיקרה, העיקר להיות לצידך".

אבל אז התחילה המהומה, ממש כמו בסרטים,

הייתה מלחמה – "נחש צפע, לרדת למקלטים!",

בטח את דאגת לי אבל עכשיו אני בקרב,

חושב עלייך ומבקש לי עוד כמה משאלות מהכוכב.

שאגיע לזרועותייך בשלום, ואם לא אז שאמות למענך,

הניצחון שלנו היה ברור, אולי זה היה גם בזכותך,

נלחמתי במטרה לחזור הביתה אלייך בשלום,

כדי להיות איתך במיטה ולחבקך ולחלום איתך חלום.



פרק שביעי:

=======

נלחמתי במטרה לחזור הביתה אלייך בשלום,

כדי להיות איתך במיטה ולחבקך ולחלום איתך חלום.

פתאום שמעתי מחברי הטוב שערבי לביתך חדר,

לא ידעתי מה לעשות, הלב שלי דעך ונשבר.

"לא נכון!!!, אתה משקר לי!!! לא יכול להיות!!!!!",

"מצטער סילבסטר, כנראה שהיא לא תמשיך לחיות,

הם מאיימים שאם לא נפסיק במלחמה אז אותה יחסלו,

יחסלו בסבל כשבנשמתה ובליבה הם יהטלו".

אמרתי שאני אמות למענך אז לא וויתרתי,

הלכתי למפקד: שלח אותי אליהם, אליו הצעתי,

הוא לא הסכים ואמרתי לו שאני הולך בעצמי,

להציל אותה, שהיא למעשה החיים שלי וכל עולמי.

"רגע, אתה לא תצא בחיים" אמר לי המפקד,

אני אלחם כי אם היא תמות אז את החיים אני אאבד,

והוא שאל: "כמה פעמים שאלו אותך ת'שאלה של ההקרבה?",

הוא התכוון לשאלה שתמיד לא ידעתי מה לענות ולא הייתה לי תשובה.



פרק שמיני:

=======

והוא שאל: "כמה פעמים שאלו אותך ת'שאלה של ההקרבה?",

הוא התכוון לשאלה שתמיד לא ידעתי מה לענות ולא הייתה לי תשובה.

השבתי: "תמיד אמרתי שזה תלוי בהרבה דברים, במלא!",

אבל רגע האמת הגיע ואני מצטער, אך לא מתפלא.

יצאתי לכיוונך, להצילך, כי הבטחתי שלזרועותייך אחזור,

לא תיארתי לעצמי שבפעם הראשונה מילה אני אשבור,

הבטחתי לך כל כך הרבה דברים והצלחתי בהם לעמוד,

אבל אז הגיע הרגע שממנו חששתי והתחלתי לרעוד.

תפסו אותך וגם אותי ועם סכין עלינו איימו,

כאילו הם רצו להגיד שאת שאלת ההקרבה הם קיימו,

אני אמרתי שיהרגו אותי והיא אמרה שאותה,

התחלנו לריב ולצעוק אך הם לא ריחמו ואפילו לא טיפה.

אחרי זה הם הביאו לכל אחד סכין ואמרו שכשנחליט,

אז שמי שרוצה למות שיהרוג את עצמו, זאת אהבה אמיתית,

אמרתי לך שאני מצטער ותקעתי לעצמי את הסכין בלב,

מקווה שתזכרי תמיד שאני אותך תמיד תמיד אוהב!