לאחד שלא מוכן להתחייב

אתה אוהב אותי,אני יודעת ובטוחה.


ואני אוהבת אותך.גם את זה אני יודעת.


אז הכל אמור ליהיות בסדר,לא?... (לימדו אותי בצבא שאמור זה שם של דג....)


היו לי חברים לפניך,ותמיד הייתי גם החברה הרצינית הראשונה שלהם... זה תמיד הרגיש להם כל כך רציני,כל כך אמיתי...לפעמים זה הרגיש כך גם לי,לפעמים לא.


עם החבר לשעבר זה כבר הגיע לדיבורים על העתיד, אמרנו שנעבור לגור יחד אחרי הצבא, כבר דיברנו על ילדים,משפחה... הוא אפילו קנה לי טבעת... חייל בסדיר שחוסך שקל לשקל במשך חודשים ומשקיע את כולו בטבעת ענקית, מפוצצת...כמה אירוני שאני אלרגית למתכות,לא?


בסוף נפרדתי ממנו,זה היה הצעד הכי חכם שעשיתי, כי רק שהשתחררתי מהקשר ההוא הבנתי שהייתי חנוקה, שהייתי כבויה, שפשוט לא הייתי אני.


והכרתי אותך, והתחלנו לצאת, וכיף לנו ביחד ובפגישה הראשונה אמרת לי מראש שאתה לא הטיפוס שמתחתן, ושכדאי שאני אדע והתגובה שלי הייתה צחוק ארוך, ומשפט אחד: מה גרם לך לחשוב שאני כן בעניין של חתונה??.... ומאז אנחנו יחד, כבר ארבעה חודשים...


מאוהבים, מאושרים... ואתה כבר לא ילד (26) ואני בקושי משוחררת חצי שנה מצה"ל... ואני מרגישה קשורה אליך כל כך, מחוברת אליך ברמות שלא חשבתי שאפשר, ופתאום אני מבינה משהו, שאתה היחיד שאני רוצה ליהיות איתו, לא מחפשת יותר סטוצים, זה פעם ראשונה בחיי שאני לא מרגישה שאני מפספסת משהו רק כי אני נמצאת בקשר.


אני אוהבת אותך, ורוצה להתחייב אליך... הגלגל מתהפך,כל חיי הייתי במערכות יחסים עם בנים שרצו מחויבות,עתיד משותף ואני רק רציתי כיף, ועכשיו אני זאת שחושבת קדימה ומקווה שאולי, יום אחד, אולי גם אתה תרצה אותם דברים איתי.


מזאת שמוכנה לתת לך את כל הזמן שבעולם


 


מאיה