אהבה שהתחילה כחלום מקסים...ונגמרה כסיוט מחריד

הכל התחיל בסתם יום רגיל אחד , מסיבה ,היא הכירה אותו ובהתחלה ממש לא היה אכפת
לה..

הוא היה עם החברים שלו,היא עם החברות שלה,בסך הכל הם החליפו ביניהם משפט או
שניים...זהו לא יותר מזה!!

כמה ימים אחריי...היא ניפגשה איתו..הם היו רק שניהם לבד..

ואז באה הנשיקה...הנשיקה שגרמה לה לחוש במין "קליק" כזה..קליק שסחף אותה..כשהמבטים
שלהם ניפגשו,והנשימות התערבבו,השפתיים נגעו זו בזו,הם התנשקו,ולה היה נידמה שהעולם
כולו נעצר,שחוץ משניהם אין אף אחד,אין מציאות,היה נדמה לה שהכל חלום!!

מהר מאוד היא התעוררה...הסביבה אילצה אותה להתעורר.היא שמעה איזה מין אדם
הוא..ושהוא מנצל את זה שהם רחוקים ושלא אכפת לו ממנה ועוד הרבה דברים..אפשר היה
לשמוע את לבה מתנפץ,אפשר היה לשמוע את האכזבה צועקת מתוך גופה,מבקשת לצאת,היא
השתנתה,כבר לא הייתה אותה ילדה שתמיד צוחקת,הילדה השמחה שמצחיקה את כולם,החשק לחיות
עבר לה,הוא איכזב אותה באמת,הוא לא אהב...

והיא..היא הבינה שהיא לא יכולה בלעדיו..

שכמה שהוא יותר דוחה אותה היא רוצה אותו,שכמה שהוא יותר פוגע בה היא אוהבת
אותו...לא היה לו אכפת...הוא לא התייחס...

כולם אמרו לה לשכוח אותו-הוא לא שווה את הדמעות שלך הם אמרו!!אבל זה לא עזר!!כל מי
שמאוהב יודע שללב אי אפשר להתנגד,היא אמרה!!



יום אחד היא החליטה שאין לה כוח להמשיך להילחם בלב...שמה שלא תעשה היא תמשיך לאהוב
אותו,שהאהבה שלה אליו ענקית,עצומה,ושבלעדיו היא לא ממשיכה!

היא התקשרה אליו-רצתה להיפרד ממנו-הוא לא ענה..

ואז..היא עשתה את זה..ידייה רעדו..היא פתחה את חבילה הכדורים ושתתה כמעט את
כולם..!!

תוך כמה שעות מצבה בבית החולים הוגדר קשה מאוד היא גססה,

הוא בא לבית החולים,ועמד למיד מיטתה,הנסיך שלה,הבן אדם שהיא כל כך אהבה,זה שאיכזב
אותה,עמד מולה,

היא הייתה כל כך חלשה...ואז היא לחשה לו בכוח..את המשפט שכל חייו הוא ייזכור.."אני
אוהבת אותך,ותמיד אוהב,אתה הדבר שהכי חשוב לי עכשיו"

הוא עצר אותה,לא נתן לה להמשיך,אבל היא התעקשה...

"פגעת בי,אבל החיים ממשיכים,תלמד לאהוב אנשים,תלמד את הלקח ותשתנה..."



ואז זלגה לה הדמעה...היא לא יכלה להמשיך לומר לו את מה שהיא רצתה...כשהדמעה נגעה
בשפתייה..הלב הפסיק לפעום..בדיוק כמו שקרה כשהם התנשקו...כשהכל....כשהכל ניראה לה
חלום!!!!



היא ניפטרה,וכך ניגמרו הייסורים,

הסיפור שלה איתו,שהתחיל כאגדת ילדים יפה,לא הסתיים ב.."אושר ועושר עד עצם היום הזה"

כי זה לא היה סיפור...זאת הייתה המציאות הנוראה..המציאות שבה תמיד..אהבה היא
א-כ-ז-ב-ה!!!!