האם יהיו לי עוד אהבות בחיים?!

ישנם זיכרונות טובים וישנם רעים, יש שמחים ויש כואבים...

אך הזיכרונות שלי ושלך, מהם?!

למה גם בזיכרון שהכל בו מלבלב, לי בלב כואב?!

למה אני עצובה אם זהו זיכרון של אהבה?!

קשה לי להיזכר בך, זה הורג ת'נשמה...

לא הזיכרון עצמו, המחשבה...שלעולם לא יהיה שוב אני ואתה...

המחשבה ששום דבר לא ישוב שהכל נגמר, הרגשה שבלעדייך לא יהיה מחר...

עוצמת את העיניים מדמיינת אותך ואותי, זוהי אומנם אשליה אבל זהו חלומי...

אני כל כך רוצה שזה יקרה שזה יהיה אמיתי....

ששוב נהיה יחד, אתה ואני...

ומיד הדמעות מתחילות לשטוף את הפנים, הדמעות הקרות שאת הפנים הן שורפות...

לא דמעות מאושר, לא דמעות מתוקות...

דמעות מלוחות דמעות כואבות...

כי אהבה היא כואבת, ואהבה היא הורגת,

כי אהבה היא בעיה, אהבה אמיתית...היא קשה!

אבל אין מה לעשות, כי בעצם בלי אהבה אי אפשר לחיות...

לפחות אני לא יכולה, למרות שאהבה היא קשה, יש גם אהבה יפה...

אהבה פורחת, ואפילו שהיא נגמרת ולעיתים את הלב שוברת...

צריך לחשוב על הרגעים היפים, ולקוות שיהיו עוד אהבות חדשות בחיים!





עדי .י.