נפגעתי אבל על תדאג גם אתה תיפגע

אני עדיין אוהבת מסתבר שכך
עדין אוהבת כל שניה,דקה,שעה שעוברת בלי מחשבה עליך קשה
כולם אומרים תשכחי הוא כבר לא מעניין אחרי מה שעשה הוא לא שווה את זה
מה את מוצאת בו בכלל אבל אני בשלי מדברת עליו כבר החברות שלי לא יכולות לשמוע אותי מדברת עליו אז החלטתי שאני יפסיק להסתכל עליו כי אולי ככה זה יעזור חשבתי שיעזור חשבתי שיעזור שאני כבר לא ידבר עליו אבל לא עזר....זרקתי הכל את כל המתנות, הזכרונות ה-כ-ל.
במבט לאחור לא הייתי אמורה להסכים,להתנשק את הנשיקה הראשונה במבט לאחור לא הייתי צריכה את כל זה! למה בכלל התחלת איתי? למה הרסת לי את השנה הזאת? דפקת אותה כבר מכל המובנים
כמה שאני שונאת אותך אין לך מושג מנסה לשכוח מנסה לא לחשוב ....
אבל על תדאג לא שאני שומרת טינה אבל להסתכל לך בעיניים אין מצב שזה יקרה ועם תבוא ותיגע בי ביד כמו שפעם ניסית לעשות לאחר שנפרדנו כי רצית בסך הכל להסביר את מה שעשית אני יברח
אין מצב שתיגע בי או שאני יגע בך או שאני יסתכל לך ישירות בעיניים. ולא שאני שומרת לך משהו אבל בלב שלי בפנים אני יודעת שיבוא יום ואתה תאהב מישהי כל כך כמו שאני אהבתי אותך והיא תפגע בך ואז אתה באמת תבין אין אני נפגעתי ולמה אני לקחתי את זה כל כך קשה. חברות שלי לא מבינות למה אני לא לוקחת את זה יותר מדי קשה. אולי בגלל שחשבתי שאתה הכל שפינקת,דאגת והתקשרת סתם כי רצית אני יודעת שזה נשמע כמו איזה סרט אהבה או פנטזית אהבה אבל ככה זה היה עד שפשוט הלכת ועשית את זה אני לא יציין מה עשית כי אז יזהו אותו ואני רוצה להישאר אנונימית כרגע. אני כבר כותבת הרבה אבל פשוט לא שולחת כותבת את הסיפור מהתחלה ועד הסוף כל הזמן אבל לא שולחת אמרתי לעצמי אולי עכשיו אני ישלח אולי זה יעזור לי לשכוח אותך. על תדאג מיום ליום שעובר אני שונאת אותך ואשנא אותך יותר ויגיע יום שאני יעבור לידך ואתה לא תעשה לי כלום פשוט לא תעשה לי את זה אני יודעת שאתה כבר המשכת בשלך ממזמן מצאת לך איזה כוסית אחרת. המשכת בשלך ואני שכשאני עוברת מולך או לידך זה פשוט לא מזיז לך את עפעף השמאלי. רק רציתי שתדע שהכל יתהפך כל הגלגל יתהפך . וזה יקרה מתישהו ואני יודעת שאני לא שווה אותך. תאמין לי שכשאהיה לי חבר לא כרגע כי כרגע כל אחד שמתחיל איתי אני לא פשוט לא מתייחסת. אבל שיהיה אתה תמות מקנאה!
בקיצור אני פשוט רציתי להגיד במכתב הזה שנפגעתי מאוד אני יודעת שאני לא מראה את זה אבל בפנים אני בוכה. ונכון אין לי מה לקחת את זה קשה. אני מנסה לעודד את עצמי ואני זוכרת שכל מה שקורה זה לטובה. אבל למה בכל זאת זה לא משפיע.
אשמח לקבל תגובות.