כל כך לבד

מהפעם הראשונה שפגשתי בך ידעתי שתיהיה שלי ואני אהיה שלך, ראינו את הניצוץ בעיניים, ניצוץ האהבה...אהבנו אחד את השני אהבה שאני לא יודעת איך להגדיר אותה,היום...ביום העצמאות..יצא לנו ראות אחד את השני..היסתכלנו אחד על השני ראיתי את הכאב בעצום הזה שלך בעיניים..היה לי קשה להביט בך ולראות את הכאב הזה, העיניים שרצו שוב לתת חום ואהבה את השפתיים שרצו רק לנשק פעם אחרונה.. את הרגליים שרצו לרוץ שוב לזרועותיי ..את הידיים שרצו רק עוד פעם ללטף..חיים שלי חשוב לי מאוד שתדע כל מה שקרה זה לא קרה באשמתי פשוט אין לי שליטה על זה.. נישמתי הלוואי והייתי יכולה לשנות את המצב.. לו רק  יכולתי...אתה יודע שהייתי עושה את זה בלי לחשוב ולו לרגע אחד...יפה שלי נתתי את כל כולי בשביל להציל את האהבה האבודה הזאת..לו רק היית יודע כמה נתתי וכמה הקרבתי למענך...למעננו...אהובי לעולם אני לא אשכח את האהבה הזאת..האהבה האסורה הזאת...אז פה חיים שלי נסיים תקופה יפה..תקופה של אהבה..תקופה של שימחה..תקופה שהחיוך לא ירד לי מהפנים..תקופה שלא תישכח לעולם!


שלך....מור