איך איבדתי חלק מהמשפחה שלי בזמן כל כך קצר (משפחה מצד האבא) / סילבסטר החתול.

הכל התחיל ביום יפה ובהיר, אבל אז סבא שלי שאני כל כך אוהב,

זה שקנה לי מתנות יפות תמיד, נפטר ממחלה שהייתה לו בלב,

הייתי איתו שעות לפני שהוא נפטר, הוא חייך ושיחק עם ידיו,

הוא חייך וצחק הרבה, לא האמנתי שכמה שעות ואני אהיה בלעדיו,

בסוף הוא נפטר ולקחתי את זה ממש קשה ולא האמנתי,

איך הסבא הכי טוב בעולם הלך, פשוט לא הבנתי.

אישתו (סבתא שלי) נשארה לבד והיא הראתה כל מיני סימנים,

סימנים של האנשים שהולכים לאבד את הראש ומשתגעים.

לבינתיים, בן דוד שלי מצד האבא נהרג בפעולת הקומנדו הימי,

הייתי קשור אליו ממש, הוא תמיד שיחק איתי, חלק גדול מעולמי.

אני זוכר שאח שלי הגדול בא: יש מוות בחיים - התחיל לספר.

אמרתי לו: מה? לא הבנתי כלום, תגיד לי על מה אתה מדבר?

יניב נהרג אתמול בלילה אבל הוא נלחם למען המדינה,

התחלתי לבכות והוצאתי אותו מהחדר, לקחתי נשימה.

לא האמנתי איך זה קרה ולמה דווקא לבן אדם טוב,

בן אדם שתמיד שיחק איתי, בן אדם שיודע רק לאהוב!

אחרי חודשיים אבא שלו (אח שלי אבא שלי) נפטר משיברון לב,

כאן כבר נשברתי ובלימודים התדרדרתי, זה גרם לי רק כאב.

הלוואי וזה היה נגמר כאן אבל סבתא שלי שהייתה בבית אבות,

נפטרה אחרי שנה, האור הקטן שנשאר בנשמה החל להכבות.

נשארה לי רק סבתא אחת, כל המשפחה שלי קוראת לה ממה,

אני שואל למה המוות מפריד בין כולם? רק תגידו לי למה?



מנל, הלנה, שמעון, יניב, וכמובן אתה סמי(הבעל שעזב את סבתא שלי לטובת החברה של אמא שלי - למרות שראיתי אותך בתמונות במקרה שמצאתי באלבום אחרי שנפטרת והרגשתי שאני מכיר אותך), תנוחו על משכבכם בשלום... אני אוהב אותכם תמיד וזה יישאר ככה!!!!!!! אני מתגעגע!!!!

:'(