התגשמה המשאלה [פרק 7]

 הבהרות זה דבר טוב





מירי הגיעה אל בר,נכנסה לחדרה:

"היי,מה קורה? ראיתי את שני בדרך,היא הסתכלה עליי מזה מוזר

כאילו היא מוכנה לרצוח אותי באותו רגע...מפחידה."

בר ענתה: "כן,היא התעצבנה בגלל שאת פגעת בטל 'אהובה' כשהיית חברה שלו את בכלל אהבת
את שחר...אבל היא עשתה אותו דבר לשון...היא הייתה חברה שלו כשהיא בעצם הייתה מאוהבת
בטל! וזה לא מזיז לה.."

מירי הייתה המומה.

בר המשיכה בדבריה: "למה היא כזו רשעית? טוב,אני מקווה שזה יעבור לה מהר."

מירי ענתה: "רגע,היא לא סיפרה לך בכלל את מה שהיה...זה בכלל גרסה של כל החברים
שלו..שכאילו הייתי מאוהבת בשחר,אני רק הייתי דלוקה על שחר..טוב גם עכשיו קצת דלוקה
עליו אבל לא הייתי חברה של טל אף פעם!

המקרה האמיתי היה שטל פעם הציע לי חברות...אבל סירבתי,לא אהבתי אותו,ועכשיו זה
עבר..החברים שלו המציאו את הגרסה ההיא - שאני יוצאת מכשפה אחת גדולה בו..." וצחקקה
מעט.

בר לגמרי הייתה המומה...

זה כבר לא עניין אותה,שיגידו מה שיגידו - מירי תישאר מירי בעיניה.

בטח זה העליב את טל שהיא סירבה לו אז הוא בגלל זה הוא מתייחס אליה ככה..מגעיל
שכמוהו.

בר חשבה בליבה - שני וטל נועדו זה לזו! נשנה נושא..

אז בר שאלה: "איפה ניר? הוא לא בא איתך...מה קורה איתו?"

מירי ענתה בחיוך: "ניר לא יגיע,הוא יצא עם הבנים לסיבוב בים,משעמם לו עם מעיין,אז
הוא מחפש מישהי יותר...מעניינית...בים!" והתחילה להתפקע מצחוק בר הצטרפה אל צחוקה.

בר הציעה למירי משהו לשתות - משקה קר,מירי שתתה והן התיישבו על הספה מול הטלוויזיה
וראו טלנובלה.

אחרי שעתיים בר התחילה להתגעגע לשון,

למרות שבימים האחרונים היא לא עשתה כלום חוץ מלהתכתב איתו באיסיקיו ובמסנגר - הם
דיברו שעות על גבי שעות,הם אפילו קבעו למתישהו לצאת לאינשהו לבד,רק שניהם.

בר שלחה לו הודעת SMS:"אתה פנוי היום?"

ואחרי כמה דקות היא קיבלה תשובה בהודעה חדשה: "אני לא יכול היום,אני עושה חזרות עם
הלהקה."

אחרי ההודעה הזו היא הפכה לגמרי להיות עצובה וכתבה הודעה בחזרה: "טוב,לא
משנה...Sorry (סליחה) שהפרעתי.."

אחרי שניה הוא שלח לה תגובה בהודעה חדשה: "את לא מפריעה לי,אם תירצי בואי לחזרה
מחר,היום אנחנו מתאמנים על שיר והמנגינה דיי מסובכת ופדיחה..."

לפתע היא חייכה בליבה ואמרה - ישששששששש,מחר,מחר,מחר,מחר...יששששש!!

בר שלחה הודעה חזרה אליו:"טוב,אני אבוא מחר - אני יכולה לבוא עם מירי?אתם עושים את
החזרה בלילה?"

שון ענה:"כן,תבואי..רק איתה,החזרה שלנו מתחילה מאוחר בגלל שלאור יש משהו לעשות וגם
ההורים שלי לא יהיו כאן...10 בלילה בטוח"

והיא שלחה לו סמיילי - היא כל כך שמחה...

מירי עוד יותר שמחה כשהיא גילתה שהיא הולכת לראות את שחר מנגן.

מחר החזרה - לא לשכוח.

שתיהן התחילו לקפץ מאושר.

ניר פתאום הופיע וראה את בר מאושרת לא פחות ממירי אז הוא שאל אותן:"מה קורה?"

בר רצה לקראתו ומירי אחריה..

מירי ענתה לו במהירות:"הכל טוב,מחר אנחנו הולכות לחזרה של הלהקה השולטת של שון ואתה
לא אמור להיות בים עם נתנאל ומאור?"

ניר ענה:"הייתי אמור ואז מעיין התקשרה אליי ואמרה שיש לה משהו דחוף להגיד לי.."

בר שאלה:"ומה היא אמרה?...אם אפשר לדעת,כמובן."

מירי:"נו,תגיד...מה היא אמרה?מה דחוף כל כך?"

ניר ענה:"היא אמרה ש..סתם..שטויות..היא..סתם..היא פשוט רוצה שניפרד."

מירי ובר צעקו באותו רגע:"מה?אתה צוחק עליי!"

ניר אמר בנימה של ילד עצוב:"לא,באמת,נראה לי שהיא כבר לא אוהבת אותי..."

מירי אמרה:"כן,בטח,מה שתגיד..

היא אוהבת אותך,היא אף פעם לא תרמוז אף פעם על פרידה."

בר הנהנה לדבריה של מירי ואמרה:"נכון,אין סיכוי!"

מירי הסתכלה עמוק לתוך עיניו של ניר ואמרה:"אבל באמת?אני לא מאמינה..."

בר אמרה:"טוב,ניר...אני מצטערת...אבל גם אני לא מוכנה להאמין לשטות הזו."

ואז כששתיהן כמעט השתכנעו ניר התפקע מצחוק,ומתוך הצחוקים...הוא אמר:"סתם,היא אמרה
שהיא גם רוצה לבוא לים...אבל רק אני והיא,שנינו לבד."

מירי אמרה:"ידעתי שאתה צוחק...היא אוהבת אותך יותר משהיא אוהבת את עצמה..הילדה
הזו."

בר אמרה כאילו המשיכה את מילותיה של מירי:"ו...ככה זו מעיין."

ניר המשיך לצחוק ונפרד משניהן לשלום.

לפתע עוד הודעה חדשה התקבלה לפלאפון של בר - סמיילי אחד גדול - משון.