איך זה שתמיד הכל חוזר על עצמו?

הכל התחיל בפארק קטן באזור המגורים שלי. אני עוד מעט בן 16, ילד, מגיע לשבת עם
חברים ולפתע...כן כמו באגדות...אני רואה ילדה מדהימה ביופיה, כולם מסביבה היא
מחייכת בצורה שרק אבל רק בורא עולם יכול לתאר...

אחרי שאמרתי לכולם שלום, וכמובן שלה לא.(מרוב בושה).

פניתי לאחד מהחברים שלי בשאלה עקיפה כדי לא ליצור אי נעימות מי זאת? ממתי היא
בחבר'ה? הוא אמר לי במין חיוך מזלזל...אני גם לא יודע?! היא פשוט באה!

ואני, ילד מאוד מפונק, ברגע שאני רוצה משהו...הוא שלי. וכך היה...

באותו לילה ליוויתי אותה לביתה וכבר היה אפשר להרגיש שי מין מתח מסויים..מענג..של
ילדות תמימה וטהורה...

הזמן התחיל לזוז והנה אני מוצא את עצמי מתגייס לצבא והיא איתי... וזה היה יותר
מכיף,זה היה מיוחד כי עברתי איתה הכל! את שלב תעודת הזהות בגיל 16, את שלב הרישיון
ב17 ועכשיו גיוס.

כמו שרציתי התגייסתי לקרבי..כמעט הכי קרבי שאפשר! והיא איתי...

הזמן התחיל גם לזוז בצבא, הנה אני כבר שנה וחצי ..והיא איתי...

עם לחץ הצבא,חוסר היציאות לבית וזמנים קשים של לחימה, שכמעט ולא היה אפילו זמן
לשיחה קצרה(תקופת חומת מגן) התחיל להיות מתח מסויים קצת בזוגיות...אני מדבר על
זוגיות שלא ידעה כמעט צרות או מריבות ואפילו פרידות!

והיא לא נשברה...עד ש...הבנתי...היא איתי..אבל...לא איתי...

בגלל ריב מסויים היא החליטה שזהו...נפרדים!

למרות שהיו מריבות בהרבה יותר קשות מהמריבה הזאת ועל נושאים חשובים וכואבים
יותר...זאת הייתה הפעם הראשונה שנפרדנו מזה 4 שנים!

כעבור כמה שבועות החלטתי שאני לא יכול בלעדייה ואני יעשה הכל כדי לחזור אליה.

הייתי שבור..גמור..עצוב..מדוכא....הכל מהכל, וזה עוד בתקופה קשה ונוראית בצבא, שאני
לא רואה מיטה מסודרת או יותר נכון נורמלית(ישן בבתים של ערבים) אין אוכל...אם לחם
פרוס שלפני 4 ימים וחלבה נקראים אוכל אז אני מצטער... ואיכשהו אני מצליח להגניב
שיחה ואין מענה...

כעבור 36 ימים חזרתי לבית...מותש...מהכל, ובימיוחד ממנה...או יותר נכון בגללה...עם
המדים המלוכלכים וכל מה שכרוך בזה נסעתי אליה...והיא לא הייתה בבית...

חזרתי לבית ושם חיכתה לי חברה שלה..בוכה.

אני באותו הרגע לא הבנתי מה קורה?!? חשבתי כבר קרה משהו ל"חברה" שלי!?!

משבאמת היא רצתה לומר לי...(אני מצטט)"...אני יודעת שמה שאני עושה עכשיו זה לא
יפה..זה לא נכון...אבל..אני חייבת..." מה? שאלתי בלחץ מטורף! מה? "...תקשיב היא
יוצאת עם מישהו כבר...אל תנסה לחזור אליה...והם לא יוצאים מעכשיו...תבין לבד......"

אני..לוחם...בחור חזק ולא שברירי בכלל...שראה לצערי זוועות בלחימה וזוועות
אחרות...מתפרק לרסיסים...בצורה שגם אם אנסה לרשום לכם לא תבינו..

בזמן שאני עושה את מה שאני עושה בצבא...היא ישנה עם מישהו אחר...

ורק אז הבנתי דברים מסויימים...למה שהייתי מתקשר לומר לילה טוב היא הייתה עונה במין
דיבור צפוףלחוץלא נעים כזה או שהיא כיביכול עייפה...כי היא הייתה איתו.

איך חוזרים לשגרת חיים אחרי שהבן אדם שהיה כמעט אם לא הכי חשוב בחיים שלך בוגד בך?
ועוד בגידה קשה? שזה שהיא בגדה בי איתו עכשיו איתה...

רק המחשבה שהייתי חוזר לבית וישן איתה...ומישהו לפני כבר "דאג" לה...

אין...אין הסבר...לא לי..לא לאף אחד שעבר בגידה...ואני לא מדבר כאילו אני היחיד.
הלוואי שהייתי היחיד...ראתי ושמעתי על המון בגידות...אבל...זה לא משנה עם מי או למה
ואיך....ברגע שזה על ה"בשר" שלך זה הכי אבל הכי כואב...





כאן אני אסיים את החלק הראשון של הסיפור...וזה הכל אמיתי...לצערי.