טלנובלה בע

--------אני.....

רציתי להגיד לו..כ"כ רציתי להגיד לו שיש לי משהו אליו...שאני מבולבלת שזה לא סתם
ידידות מה שקורה לי איתו...אבל פתאום השתתקתי...ומה יהיה עם הוא יגיב כמו שאני
הגבתי עם ליאור ומה עם בעצם אני רק סתם ידידה בשבילו?...

"סיוון?..רצית להגיד משהו לא?"

התעוררתי מהמחשבות שלי...אממ כן אמרתי ...

אני...אהה...אני...אני מודה לך על כל התקופה הזאת שהיית לצידי תמיד...

זה בסדר מאמי הוא אמר ..את לא צריכה להודות לי...את חשובה לי זה למה אני יהיה תמיד
איתך...את לא צריכה להודות לי...

חייכתי חיוך מזוייף והלכתי משם...

נכנסתי לחדר והתחלתי לחשוב...ואז הגעתי למסקנה שאני חייבת להתנשק איתו להתנשק עם שי
כדי לדעת עם יש לי משהו אליו באמת או שזה סתם בילבול..וחוץ מזה אחרי הנשיקה עם הוא
יזרום הוא יהיה חייב להסביר לי את זה...

התחלתי לחשוב מה אני יעשה ואיך זה יקרה...והדבר הכי טוב שיכולתי לחשוב עליו הוא
וודקא-כלומר להתמסטל {או לשחק אותה מסטולה,כי אני לא שותה בדר"כ} ואז להתנשק איתו
ואפילו למחרת לברר מה זה היה אמור להביע...

שבוע תיכננתי איך להביא וודקא לפנימיה מתי לשתות איך איפה עם מי ...

ואז פתאום שירן אמרה שיש לה יומולדת עוד שבועיים ושהיא עושה את זה בבית וכולם
מוזמנים...הייתי כ"כ מאושרת...כי שירן בדוק מביאה שתיה ..יותר טוב מזה לא יכול
להיות חשבתי...ואז ליאור ניהייה חולה והוא לא יכל לבוא ליומהולדת של שירן ...זאת
אומרת שזה רק אני ושי לבד...אחח הולך להיות מושלם...חשבתי!

נסענו כולנו לשירן לנתניה...אני שי ועוד איזה 15 חב'רה מהפנימיה...

היה כ"כ כייףף...כל היום הגענו אליה בערך ב2 בצהריים וכלום נשפכו על המיטות והלכו
לישון...רק אני מעיין ושירן נישארנו ערות...מרוב שהייתי מלאה בהתרגשות סיפרתי להן
מה אני מתכוונת לעשות...והן הסתכלו עלי במין עין מגעילה כזאת...איך אני מסוגלת
לעשות דבר כזה שליאור הוא החבר הכי טוב של שי ואני רוצה להתנשק איתו?!והן ניסו
לשכנע אותי לא לעשות את זה..ובגלל שלא היה לי כוח להמשיך להקשיב להן אמרתי שהן
צודקות ושאני לא יעשה כלום...{כן בטח}

הגיע הערב...הלכנו קנינו מלא שתיה...מלאאאא...כולם עשו לחיים והתחילו לשתות...כוס
ראשונה-אחלה,כוס שניה-בסדר,כוס שלישית-ואיי איזה סטלה..

וככה אני לא זוכרת כמה שתיתי וכמו שאמרתי בדר"כ אני לא שותה...ומצאתי את עצמי מחבקת
את השירותים כל הלילה...למי שלא הבין-לא הפסקתי להקיא...

אבל בגלל שלא רציתי להרוס לשירן את היומהולדת אמרתי לה שאני יהיה בסדר שאני ישאר
בבית ושיצאו למסיבה...כולם יצאו ואחותה של שירן טיפלה בי...

הרגשתי על הפנים ...ועוד יותר הרגשתי על הפנים בגלל ששי ראה אותי ככה...

איכס...אני לא רוצה להזכר איך ניראתי בכלל באותו יום...מירי{אחותה הקטנה של שירן}
הכינה לי אמבטיה עם כל מיני צמחים ואמרה לי לשכב שם ושככה זה יעבור לי ...שכבתי שם
והמחשבות רצו לי בראש לא זכרתי כמעט כלום ממה שעשיתי זכרתי רק את הפנים של שי כשהוא
עמד לידי ואמר לי מאמי תקאי תקאיי הכל...

לילדה יפה כמוך לא טוב לשתות...יאוו כמה שהוא מתוק..גם כשאני מגעילה הוא דואג
לי...ובזמן שאני שוכבת לי באמבטיה נשמע צלצול בדלת...לא התיחסתי לזה והמשכתי לחשוב
על כמה הוא מתוק חמו...

"סיוון.."מירי פתחה את הדלת...

"כן מתוקה אני עוד 5 ד'ק יוצאת...תודה"

היא כ"כ חמודה שהיא דואגת לי...הלוואי והייתה לי אחות כזאת..

"לא סיוון...יש מישהו למטה שרוצה שתרדי רגע.."

מי זה יכול להיות...לא יכול להיות שזה שי...ניסיתי להרגיע את עצמי ניסיתי לא לקוות
שזה הוא ..כי כמו שאומרים כגודל הציפיות גודל האכזבות...

אבל פשוט קפצתי מהאמבטיה...התנגבתי לבשתי פיג'מה...הרגשתי הרבה הרבה יותר
טוב...והרחתי פשוט כמו פרח...{חחח...עם כל הצמחים כמעט וניהיתי פרח}

ירדתי למטה..ואת מי אני רואה שם...את שיייייייי...אהובי שלי...

סיווני הוא אמר לי..