נשבענו ביחד ואנו לא יחד/מא!ה2ת~2לי~ג2!ל!ת

מי שקרא ת'מכתבים שלי פה באתר ראה שבמשך שנה אהבתי מישהו..אהבה ענקית..שלא ניתנת לתיאור ושלא תיגמר לעולם..!!! אף פעם לא ויתרתי עליו והמשכתי להילחם על האהבה שלו..לא הפסקתי כי ידעתי איפשהו בלב שאנחנו נהיה ביחד..שיש לו משהו אליי..משהו מיוחד שאין לו לאף אחת אחרת..משהו משמיים שלא ייגמר אף פעם..!!!


והנה זה קרה..הוא אוהב אותי..היינו ביחד חודש..אבל נפרדנו..כי הוא מרגיש חנוק ממחוייבות וזה לא בגללי..אני חושבת שזה טראומה שיש לו מחברה אחת שהייתה לו..שזה נהפך אצלו ממש לפחד..אני מנסה להבין אותו..אבל כשאנשים שואלים אותי אם אני אוהבת אותו ואם הוא אוהב אותי..אז אני אומרת שכן..ואז זה נראה לי כל כך דפוק..אם אנחנו אוהבים למה אנחנו לא יחד?? למה אני צריכה לוותר דווקא עכשיו??? אחרי שהוא א-ו-ה-ב אותיייייי!!?? זה הורג אותי שהיה לו ממש קשה לעזוב אותי..הוא בכה איתי ביחד!! הוא אומר לי שאני אהבת חייו..אז למה הוא לא איתייי??


את האמת כשנפרדנו הבטחתי לו לא לבכות לעולם..ובאמת הצלחתי יומיים..אבל ביום השני נשברתי ובכיתי כמו מטורפת..לא הפסקתי לבכות..אבל כשקמתי בבוקר החלטתי שזהו אני אהיה מאושרת..אני לא אבכה יותר..!! כי הוא אוהב אותי, אני החיים שלו..אין לי סיבה לבכות!! והחלטתי באמת לעבור הלאה..ולהאמין בלב שיום אחד אנחנו עוד נהיה ביחד..


אבל לא יודעת..זה קשה לי..יוצא לי כל כך הרבה פעמים לחשוב שאולי אני טועה..אולי אני לא צריכה לוותר דווקא עכשיו אחרי שהשגתי את כל זה..דווקא עכשיו שהוא אוהב אותי אני מוותרת??


אוףף חיים שלייי..אמרת לי שכל עוד שאני אהיה בחיים שלך,תהיה מאושר! אז למה זה לא ככה?


חלמנו כל כך הרבה ביחד..אני חושבת שלא היה מישהו יותר מאושר מאיתנו כשהיינו יחד..גרמנו אחד לשני אושר אמיתי,טהור,מושלם!!!


רק להיזכר ברגעים שלנו..זה גורם לי מצד אחד להעלות חיוך על הרגעים הכל כך יפים האלה..אבל מצד שני לבכות ולהיעצב..כי אני כל כך רוצה לחזור לאותם הזכרונות..


הייתי נותנת ה=כ=ל בשביל לנשק אותך עכשיו עוד פעם..לחבק אותך חזקקק...


או לשמוע אותך אומר לי "אני אוהב אותך"..


אם הייתי יודעת שניפרד אחרי חודש..הייתי מנצלת כל שניה איתך..אבל לא ידעתי..חשבתי שזה יהיה לנצח..כל כך קשה לי בלעדיך..אתה חסר לי מאוד נשמה שיליייי


נשבענו ביחד ואתה לא כאן....אני מתגעגעת..