התגשמה המשאלה[פרק 3]

צריכה אותו,זקוקה לו





יומיים כבר חושבת בר על המקרה הזה רצוף..

עכשיו בדיוק באמצע החופש הגדול - היא נזכרה לומר לו כמה היא אוהבת אותו ואיך...למה?

בביה"ס הייתה לה סיבה לומר לו :"היי","ביי","מה קורה?" גם בסביבה ליד הבית של
מירי,היא הייתה רואה אותו..ומדברת איתו..הוא הרי היה ידיד...

אבל בשבילה יותר מסתם ידיד.

ועכשיו? עכשיו אין לה סיבה אפילו להביט בו...

והוא בטח עדיין נשאר עם הטעם של האכזבה בדיוק כמוה.

- היא חייבת לתקן את המצב,אך היא חוששת להחמיר -

איך היא ברחה ממנו,מטומטמת,כמה פעמים היא חשבה על כל זה

וכמה היא קיללה את עצמה על כך... - בדיוק חודש אחריי סיום הלימודים.

פתאום הפלאפון שלה מצלצל - יש לה הודעת SMS חדשה:

"את באה אליי היום? אני רוצה לדעת איך היה לך אצלו..." - זו הייתה מירי.

"אני באה.." - בר שלחה אליה הודעה בחזרה

והלכה אל ביתה של מירי

,מירי פתחה לה את הדלת :"בואי,כנסי,מה המצב? נראה כאילו לא ישנת שבועיים..."

אמרה מירי בנימה של אמא דואגת ונוזפת.

"ישנתי,אבל לא ממש...פשוט העיניים שלי לא רצו להיסגר כדי שלא אחזור לחלום עליו
שוב...עוד חלומות..." בר ענתה בעדינות ובעצבות.

מירי הבינה שמשהו לא בסדר קרה.

בר סיפרה למירי את כל העניין מההתחלה ועד הסוף...

היא סיפרה לה בהתרגשות על איך שהיא הגיעה אליו,היא נכנסה לחדר המדליק שלו..ושהוא
עמד מאחוריה כשהיא גילתה לו את אהבתה ועוד יותר בהתלהבות כשהיא הסתובבה ופגשה את
עיניו,זה שהיא הייתה כל כך קרובה אל שפתיו ובין רגע הכל נעלם...רק ביגללו! הוא שתק!

ופתאום מירי ניראת כועסת יותר מתמיד ושאלה את בר:

"הוא רץ אחריך ואת בכל זאת נתת לו לחזור הביתה מאוכזב בלי להסביר שום דבר - בלי
לומר לך מילה...?!"

בר חייכה באדישות ובציניות: "מה הוא כבר יאמר לי? שהוא 'רוצה לנסות לאהוב' אותי כמו
שאני אוהבת אותו? נו,באמת...מה אני חייה בסרט? מספיק יצאתי מטומטמת כאשר סיפרתי לו
על זה,על מה שאני מרגישה כלפיו..."

מירי אמרה: "אני חושבת שאת יצאת מטומטמת - לא בגלל שאמרת לו עד כמה שאת אוהבת אותו
אלא בגלל שהוא לא אמר כלום ואת גם לא נתת לו את ההזדמנות לומר משהו."

בר השתתקה וחשבה - אני יודעת שהוא לא אוהב אותי,למה להתעקש ?הוא בטח יחשוב שאני
אשתגע בלעדיו - הוא צודק...אבל אני אתגבר..אבל אני חייבת לדעת למה הוא רדף
אחריי...!!

אז בר אמרה באומץ לב: "את בהחלט צודקת! אני אשלח לו הודעה לפלאפון"

מירי הנהנה:"יופי"

בר תפסה ברעידות את הפלאפון,כתבה במהירות הודעת SMS:"אני יכולה לבוא אליך?"

ושלחה אליו.

היא התחילה להזיע מרוב התרגשות ופחד...

מירי נתנה לה לשתות מים קרים כדי לרענן אותה מעט

ובר אמרה: "תודה" בלחש...כי אביה של מירי ישן,הוא עבד עד מאוחר בלילה,וחייכה אליה
אבל עדיין פחדה מהתשובה של שון...

הפלאפון שלה צלצל אחרי כמה שניות - ישנה הודעה חדשה:

"כן,אני חייב לדבר איתך." - הודעה ממנו,משון,אהובה.

היא צרחה מאושר - ומרוב פחד.

מירי סתמה לה את הפה,אבא שלה ישן..."ששש"...

ובר ידעה אבל שכחה: "אופס,סורי..." ענתה בר

ומירי חיבקה את בר "איזה יופי!" צרחה עליה וצחקה בלחש.

בר היססה והביטה במירי: "עכשיו מה לעשות?"

מירי הסתכלה עליה בחזרה ואמרה לה: "אולי תעשי את מה שאת צריכה לעשות..."

ואז הוסיפה בצרחה: "לכי אליו!"

למירי כבר לא היה אכפת אם אבא שלה ישן...או שהיא פשוט שכחה...

ואז בר ענתה למירי :"אני חייבת?" בציניות...

מירי דחפה את בר עד לדלת ואמרה: "לכי כבר!!!"

ואז בר שאלה ברגישות יתרה: "אה,את מגרשת אותי?"

מירי ענתה לה: "כן!לכי אליו כבר!"

ואז שתיהן התפקעו מצחוק...

מירי צרחה עליה שוב: "לכי כבר!"

ואז בר נעצרה ואמרה: "את בטוחה שאני נראת טוב כדי שיראה אותי?"

מירי עונה: "אממ..מעדיף שתשטפי פנים ואם תרצי שימי מייקאפ מעט...ככה תיראי מהממת."

בר צחקקה: "טוב."

בר ומירי נכנסו שוב לביתה של מירי...

וכאשר בר הייתה מוכנה - מירי הוציאה אותה מביתה בכוח.