אהבות של 2-->> פרק 2

הוא היה עטוף במגבת מסורק חתיך לא האמנתי שזה הוא באותו הרגע הוא היה הכי יפה
בעולם. ואז הוא אמר לי:

אדם: "היי מה שלומך?"

אני: "הכול בסדר חיכיתי לך..."

אדם: "אני מצטער שחיכית..!!"

אני: "לא נורא.. טוב בוא נלך לחדר..!"

נכנסנו לחדר (אף פעם לא הייתי אצלו) והחדר היה מעוצב חבל"ז..!!

נכנסנו הדפסנו את העבודה לאט לאט, ופתחנו את האיסיקיו שלו ואז פתאום מישהי שאני לא
מקירה שלחה לו הודעה מה קורה אהובי? (ועוד כמה דברים) הייתי בשוק אני חושבת שגם
הוא, הוא לא ציפה שהיא תשלח לו הודעה ואז התחלתי להיות ממש ממש עצובה היה כבר שש
והתחלתי עם שאלות חקירה כמו מי זאת?, מה היא רוצה ממך?, ודברים כאלה אחר כך אמא שלו
הכינה לנו אוכל אז אכלנו ביחד ישבנו אחד מול השני אני יסתקלתי לו ממש ממש בתוך
העניים והוא הסתקל בעניים של עמוק עמוק אני חושבת שהוא הבין בנפגעתי אחר כך מרוב
שהייתי עצובה חזרתי הביתה והתיישבתי במחשב הוא עדיין היה מחובר והוא שלך לי מלא
הודעות אני לא עניתי לו נשכבתי במיטה והתחלתי לבכות אמא שלי לא הבינה למה אני בוכה
יום למחרת בבוקר לא היה לי בכלל חשק ללכת לבית הספר ולראות את אדם הגעתי לבית הספר
הורדתי את הכיסא ומתחת לכיסא היה מכתם "לכבוד נעמה" מ___ לא היה רשום, פתחתי את
המכתב והיה רשום תפגשי אותי אחרי בית הספר ב- 2.15 לבד,ליד הפארק.

במהלך יום הלימודים הייתי מזה סקרנית מי שלח לי את המכתב והאמת היא שקצת פחדתי, וגם
במהלך יום הלימודים בכלל לא הסתכלתי על אדם. כשנגמר יום הלימודים חיכיתי בחוץ מישהו
עצם לי את העניים על הידיים שלו ו...